| גילה ברגר |  |
|
| המאמר סוקר את ההתפתחות של החינוך מרחוק במערכות החינוך בארצות הברית ומתאר את החזון של למידה פתוחה, גמישה ודיפרנציאלית כיעד של מדיניות החינוך ואת חיוניותה להסרת מכשולים ללמידה. התפתחות החינוך מרחוק לכיוון של למידה פתוחה מרחוק מתוארת לאור תיאוריות פסיכולוגיות ותפיסות למידה שונות. |  |
|
| המאמר דן בעקרונות החינוך מרחוק: (א) פיתוח מיומנות התלמידים באמצעות מערכת הלימודים, חקר ויישום הפוטנציאל של החדשנות הטכנולוגית; (ב) קידום יצירתיות באמצעות למידה מבוססת חקר, טיפוח אינטרסים של התלמידים, קידום גיוון ושוני, דגש על יכולת של למידה עצמית וטיפוח עצמי; (ג) בניית קהילה בקרב משתתפי הלמידה. טיפוח תחושת הקהילתיות, תוך מתן אפשרויות לביטוי עצמי ולאינטראקציה בין התלמידים; שימוש במדיה חברתית, קידום היכולת לבינוי קהילה, הקשבה לקולות של כל אחד והעצמה. |  |
|
| המאמר מתאר את תהליכי הלמידה מזווית הראייה של פיתוח אישיות כוללני. נטען, כי למידה חברתית רגשית חיונית גם להעלאת ההישגים הקוגניטיביים וגם להצלחת התלמיד בחברה. מודגש הצורך ברגישות התרבותית של ההוראה מרחוק ובשילוב "חינוך לתרבות" במיוחד עבור תלמידים השייכים לתרבויות המודרות מהשיח הדומיננטי. |  |
|
| המאמר מתאר את התפיסות השונות באשר לקשר בין הקהילות המקוונות לקהילה המקומית והאם הקהילה הגלובלית פוגעת בקהילתיות המקומית או שהיא מחזקת אותה. במאמר נטען, כי רשתות הקשרים הגלובליים מתווספות אל רשת הקשרים המקומית כפן נוסף של קהילתיות. הקהילתיות המקוונת משנה את רשת קשרים הקהילתית המקומית, כך שהקהילתיות משלבת בתוכה את החיים און-ליין ואוף-ליין. |  |
|
| המאמר בוחן את הערכים החברתיים הבאים לידי ביטוי בעיצוב רשת האינטרנט ומתמקד במאפיינים כמו: פתיחות, ביזור ובניית תקשורת איתנה. נטען, כי לומדים מעודדים להתאחד בקהילות וכי קהילה לומדת היא תוצאה טבעית של התפתחות הלמידה המקוונת. על המחנכים לטפח את הקהילה הלומדת כדי למקסם את פוטנציאל הלמידה של כל אחד מהמשתתפים. |  |
|
| המאמר יוצא מזווית הראייה הקונסטרוקטיביסטית ומתאר את המכשולים בדרך להשגת שיתוף פעולה בין התלמידים בהתמודדות עם האתגרים הפדגוגיים של ההוראה מרחוק בסביבה א-סינכרונית. מפורטות ההמלצות לבניית קהילה לומדת. |  |
|
| המאמר מתאר מחקר-בוחן על השוואה בין קורס הכולל למידה מרחוק בלבד לקורס המשלב למידה מרחוק עם קשרים בין-אישיים אוף-ליין. נמצא קשר חיובי בין רמת האינטראקציות הלימודיות להון חברתי אוף-ליין. המחקר מאפיין את רשתות הקשרים הנוצרות במהלך הלמידה מרחוק; ממצאיו מדגישים את חשיבות השילוב בין שני סוגי הקשרים. |  |
|
| המחבר טוען, כי הקניית הון חברתי לתלמידים ובניית קהילה הן המטרות של חינוך מרחוק במישור החברתי. במאמר נדונות דרכים לעיצוב מערך החינוך מרחוק באזורים עניים, שתאפשרנה להפוך את הלמידה מרחוק לגורם המעצים את התושבים, מחזק את ההון החברתי הקהילתי ומביא לצמצום הפערים ולהעלאת המוביליות החברתית. |  |
|
| המאמר מתאר דילמות פדגוגיות המתעוררות במהלך הלמידה מרחוק, תוך שימת דגש על החשיבות של שוויון בחינוך. המאמר מתייחס לכלכלה הפוליטית של פדגוגיות פנדמיה, דן באי-שוויון דיגיטלי, שבא לידי ביטוי גם במסגרות החינוך מרחוק שנוצרו בעת המשבר הנוכחי. |  |
|
| המחבר מאמץ את הגישה של הפדגוגיה הביקורתית ומתייחס אל אתגרי השוויון במהלך הלמידה מרחוק בעת המשבר הנוכחי. במאמר מתוארות ההשלכות החברתיות של החדשנות הטכנולוגית בחינוך – יצירת הזדמנויות חדשות לצד העמקת הפערים. נטען, כי יש למנוע את הפיכת החינוך מרחוק לחינוך מדכא ולהדגיש את היותו חינוך מעצים, המחזק את הגיוון ואת האחר. |  |
|
| מחבר המאמר סבור, כי הפיכת החינוך מרחוק לצורה עיקרית של למידה, בעקבות המשבר הנוכחי, עלולה לחזק את המגמה הניאו-ליברלית בחינוך. מודגש הצורך להפוך את החינוך מרחוק לחינוך כוללני, לפרקסיס של אכפתיות ודאגה. |  |
|
| המאמר מתאר את ניסיון מערכת החינוך האוסטרלית להתמודד עם אתגרי המשבר הנוכחי והמעבר ללמידה מרחוק. המאמר מאמץ את הגישה של פדגוגיה כוללנית. מתוארים בו השינויים הפדגוגיים העיקריים במערך הלמידה מהבית והשינויים שעברה מסגרת הלמידה הבית ספרית. נטען, כי פנדמיה מציעה הזדמנות נדירה של בחינה מחודשת של הגישה הפדגוגית המקובלת והכנסת שינויים. נדונה שאלת השימוש במשאבים קהילתיים להצלחת הלמידה מרחוק. |  |
|
| המאמר מבחין בין חינוך לרחוק במצב הרגיל לחינוך מרחוק בעת משבר – "Crisis distance education". על סמך סקירת ספרות מחקרית, מתוארות התכונות הייחודיות המאפיינות את החינוך מרחוק בעת משבר. נדונים ההיבטים הפדגוגיים, החברתיים, התרבותיים והפסיכולוגיים של החינוך מרחוק בעת משבר בחברה הערבית. |  |
|
| המאמר מתאר את הניסיון השוודי של רה-ארגון מערכת החינוך ומעבר מחינוך בית ספרי לחינוך מרחוק בעקבות המשבר הנוכחי ולנוכח המציאות החדשה של ריחוק חברתי. מחברי המאמר שמים דגש על המאפיינים הייחודיים של למידה מרחוק בעת המשבר הנוכחי ועל התובנות הפדגוגיות מהניסיון השוודי. |  |
|