|
גיליון מספר 15: חינוך בלתי פורמלי ומוביליות חברתית |
| אורי העליון |  |
| | המאמר בוחן את השפעתה של מערכת החינוך המודרנית על הפערים החברתיים. נמצא כי מערכת החינוך במתכונתה הנוכחית פועלת לכיוון צמצום פערים בכיתות הנמוכות, אך גורמת להרחבת הפערים בכיתות גבוהות יותר. זאת הודות לתהליך של הצטברות היתרונות במה שקשור למיומנויות הלמידה הנרכשות לאורך זמן. המחברים טוענים, כי בתי ספר תיכוניים מרחיבים את הפער ומצב זה נמשך גם במקומות העבודה. משום כך, יש צורך בהפעלת תוכניות של חינוך משלים הממוקדת בילדים השייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך. בדרך זו ניתן יהיה להקנות להם את המיומנויות החיוניות ללמידה בבתי ספר. התוכניות הללו עשויות להוות משקל נגד למגמה הבולטת של הרחבת פערים. |  |
| | המחקר מתאר מצב כאשר בוגרי בתי ספר אינם שולטים במיומנויות הדרושות לקליטה מוצלחת בשוק התעסוקה. המצב חמור במיוחד בקרב צעירים השייכים לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. נטען כי תוכניות של חינוך בלתי פורמלי, כמו תוכניות לאחר בית הספר ותוכניות קיץ, עשויות לסייע בהכנת הצעירים לרכישת קריירה והשכלה על-תיכונית, המהוות בסיס להצלחה. במאמר מובאות דוגמאות של תוכניות מצליחות ומפורטות התובנות העולות מניתוח מאפייניהן ודרך פעילותן. |  |
| | המחברת דנה בתוכניות סיוע להכנת שיעורי בית עבור ילדי פליטים מאפריקה הנמצאים באוסטרליה, בהתבסס על תפיסת ההון התרבותי של בורדייה. לדעתה, פיתוח זהות דו-תרבותית מביא להצלחה אקדמית ולהסתגלות לחברה החדשה. מודגשת החשיבות של שיח אנטי-הגמוני, המנוגד לשיח הזהות הנורמטיבית השולט במערכת החינוך הפורמלי. המחקר מצביע על הצורך בחיזוק הקשרים המשפחתיים והזיקה הקהילתית כגורמים המסייעים להצלחת ילדי פליטים בבתי הספר ולקידום המוביליות שלהם בחברה. |  |
| | המאמר דן בקשר שבין תוכניות של חינוך בלתי פורמלי להישגי תלמידים בבתי הספר. נמצא כי תוכניות איכותיות של חינוך משלים מקדמות את המוטיבציה הפנימית ללמידה ואת מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה, מה שמביא לשיפור הישגים אקדמיים. המחברים טוענים, כי למידה בלתי פורמלית היא כלי מרכזי ליצירת "המוח הרעב" ורשת תמיכה חברתית, הדרושים להצלחה בבתי ספר ובהמשך החיים |  |
| | סקירת ספרות בנושא מגדירה את המונחים "מוביליות חברתית" ו"והון חברתי" ומבססת את הקשר בין חינוך בלתי פורמלי למוביליות חברתית באמצעות הגורם המתווך של ההון החברתי. |  |
| | המחברים מציגים שורה של נתונים אמפיריים המאשרים, כי עיסוק באומנויות ולמידת אומנויות קשורים למגוון תוצאות חיוביות, הקשורות לפיתוח נרחב של מיומנויות למידה וזיכרון, קידום יצירתיות ויכולת פתרון בעיות, מיומנויות חברתיות ומיומנויות תקשורת, יכולת לוויסות רגשי ולטיפוח חוסן. נמצא, אפוא, כי תוכניות חינוך לאומנויות תורמות להישגים גבוהים של ילדים ובני נוער, כולל ילדים ממצב סוציו-אקונומי נמוך ולהצלחתם מאוחר יותר במקומות העבודה. |  |
| | הספרות המחקרית קושרת בין מוביליות חברתית להצטברות צורות של הון, כמו הון כלכלי, הון חברתי והון תרבותי. אולם, צעירים מודרים אינם בעלי צורות הון אלה, ומערכת החינוך הפורמלית אינה מקנה להם כלים לפתח מוביליות חברתית. לעומת זאת, מסגרות של חינוך בלתי פורמלי עשויות להעניק לצעירים מודרים הון פסיכולוגי חיובי, הכולל רכיבים של יעילות, תקווה, אופטימיות, חוסן, ואלה יכולים לסייע בקידום מוביליות חברתית. המחקר בחן תוכנית ספורט קהילתית הפועלת בשכונות מצוקה בלונדון ומצא, כי חינוך בלתי פורמלי, המבוסס על פעילות ספורטיבית בהקשר קהילתי, עשוי להעלות את רמת ההון הפסיכולוגי החיובי הדרוש לבני נוער מודרים, כדי להתקדם בחיים ולפתח מוביליות חברתית. |  |
| | המחברים טוענים, כי פיתוח תודעה ביקורתית, הכוללת רכיבים של רפלקציה, מוטיבציה ופעילות מעשית, מסייע לצעירים מאוכלוסיות מודרות להשיג מוביליות חברתית. תודעה ביקורתית גורמת להעצמה ולהפיכת צעירים לסוכני שינוי. בנוסף לכך, היא מקנה להם את המיומנויות הנדרשות בשוק התעסוקה. המאמר מתאר מחקר אמפירי שאישש את הקשר בין נקיטת פעילות אזרחית-ביקורתית למימוש ציפיות בתחום הקריירה ולהישגים בתחום התעסוקתי. משום כך, על מורים ומחנכים להתייחס בצורה ישירה לנושאי אי-שוויון והדרה ולעודד תלמידים לפתח חשיבה ביקורתית ואף לנקוט בצעדים מעשיים למען קידום עקרונותיהם. |  |
| | המחברים דנים בפיתוח תוכניות המשמשות כהכנה לעולם התעסוקה עבור בני נוער בגילאי תיכון, שנשרו מבתי ספר. במאמר נדונים שלבים שונים של הכנה ויישום התוכניות הנ"ל והתנאים החיוניים להצלחתן. |  |
|
|