|
גיליון מספר 14: אתגרי החינוך הבלתי פורמלי |
| עינת חיימי |  |
| | המחבר מבקר את התפיסה המקובלת של החינוך הבלתי פורמלי כתוספת לחינוך הפורמלי, שמטרתה להביא להצלחה האקדמית של ילדים בבתי הספר. כמו כן, המחבר מטיל ספק בתוקף הממצאים של מחקרי ההערכה על תוצאות התוכניות לאחר בית הספר ומבקר את השימוש בשיטת המבחנים הסטנדרטיים. במאמר מוצעת תפיסה אלטרנטיבית, הרואה בחינוך הבלתי פורמלי מסגרת התפתחותית נפרדת שיש לה ייעוד, מתודות ודרכי ההערכה משלה. |  |
| | המחברת, הנשענת על תפיסת הילדות המכוננת על ידי החברה,בוחנת את דימוי הילדות והילדים בסיכון במסמכים הרשמיים הקשורים לפיתוח התוכניות שלאחר בית הספר. נטען כי השיח החינוכי הדומיננטי בהתייחס לילדות בקרב מעמדות עניים ובני מיעוטים הוא שיח של חיסרון ולקות. יצירת מסגרות מנרמלות של החינוך הבלתי פורמלי מביאה להעמקת הפיקוח על הזמן, המרחב והחוויות של התלמידים ליצירת רשת פיקוח מנרמלת אחידה. עם זאת, אי-יעילותה של הפרדיגמה הקיימת מצביעה על הצורך לפנות לנרטיבים של הילדים עצמם כמקור עיקרי לעיצוב התוכניות שלאחר בית הספר. המחברת מצביעה על הצורך בחינוך אסתטי ביקורתי, המאפשר להבין את הקשר בין כוח, זכויות ואי-שוויון בהקשר המקומי ולעצב את החוויות החינוכיות על הבסיס הקהילתי. |  |
| | תפיסת החינוך הבלתי פורמלי נשענת על רשת קשרים של דאגה ואכפתיות ומטפחתסביבה חינוכית גמישה, דואגת, תומכת ושוויונית, מהשחשוב במיוחד בעבור ילדים ובני נוער השייכים לקבוצות מיעוט ולמעמד סוציו-אקונומי נמוך. עם זאת, החינוך הבלתי פורמלי פועל בסביבה חברתית המתאפיינת בדומיננטיות של השיח הניאו-ליברלי ורואה את נושאי החינוך מזווית ראייה של יחסי שוק, תחרותיות ויזמות עסקית. המאמר בוחן את השפעת השיח הניאו-ליברלי על תוכנית של החינוך הבלתי פורמלי בתחום הספורט בבריטניה ומגיע לידי המסקנה, כי התפיסה הניאו-ליברלית משפיעה על הרכיב המרכזי של החינוך הבלתי פורמלי: על מרקם היחסים. כתוצאה, יחסי האכפתיות והדאגה מאבדים את ערכם האוניברסלי ומנוהלים על פי עקרון היעילות; הם הופכים לסוג של תגמול, אמצעי להשגת המטרה של כינון אזרחות נכונה. חדירת הגישה הניאו-ליברלית למרחב החינוך הבלתי פורמליעלולה לפגוע בהשגת מטרותיו העיקריות ובהתפתחות הילדים. |  |
| | במאמר מודגש הצורך במרחק בין התכנים של התוכניות הלא-פורמליות לבין תוכניות הלימודיםבבית הספר, שאינן מצליחות להיות משמעותיות עבור תלמידים השייכים לקבוצות מודרות. נטען, כי על החינוך הבלתי פורמלי לפעול באופן עצמאי מהחינוך הפורמלי.כדי לפתח תוכניות עצמאיות של החינוך הבלתי פורמלי, שאינן מכוונות אך ורק לחיזוק החינוך הרשמי ואינן משעתקות את אי השוויון המאפיין את מערכת החינוך הפורמלית, על צוות העבודה להכיר היטב את הקהילה, להיות מעורה בה ולשתף את הורי התלמידים ואת הגורמים הקהילתיים בעיצוב התוכניות. יש לחתור להנגשה השוויונית של המשאבים התרבותיים של הקהילה לכלל התלמידים ולהתמקד במיוחד בתלמידים המוחלשים בתוך מרקם הקשרים הפנים-קהילתיים כדי להעצימם. |  |
| | המחברים מציינים, כי מרבית הפער בהישגי התלמידים השייכים לקבוצות סוציו-אקונומיות שונות, נוצר בעקבות הנסיגה הלימודית שחלה בתקופת החופש הגדול. מכך נובע הצורך לעצב את תוכניות הקיץ של החינוך הבלתי פורמלי עבור תלמידים עם הישגים נמוכים ו/או השייכים לאוכלוסיות מוחלשות. במאמר מוצגות תוצאות המחקרים שמזהים את המאפיינים העיקריים של תוכניות קיץ מצליחות של החינוך הבלתי פורמלי, כמו שימוש בשיטת למידה מבוססת פרויקטים, שילוב בין תכני הלימודים האקדמיים לתכני ההעשרה, שותפות בין מוסדות החינוך לגורמים קהילתיים, הבטחת הוראה ברמה גבוהה ומותאמת לצורכי התלמידים ובניית קשרים בין-אישיים בין המלמדים ללומדים. לתוכניות הקיץ יש פוטנציאל משמעותי לקדם לא רק את הרמה האקדמית של התלמידים, אלא גם את ההתפתחות החיובית במגוון רחב של תחומים, תוך כדי התייחסות כוללנית לכלתלמיד. |  |
| | המאמר דן בפוטנציאל החינוך הבלתי פורמלי ללמידת מדעים. נמצא כי תוכניות החינוך הבלתי פורמלי מקנות לתלמידים מיומנויות, ידע, מומחיות ודרכי חקירה מדעית. מודגשת החשיבות לשיתוף פעולה בין מוסדות החינוך הפורמלי לספקי החינוך הבלתי פורמליוכן מודגש כי על שיתוף הפעולה להתבצע על בסיס ההכרה הברורה בהבדלים הקיימים בין היעדים והמתודות הפדגוגיות המאפיינים את שני סוגי החינוך וגם בהכרה במכנה המשותף ביניהם. |  |
| | המחברים מתארים את המאפיינים העיקריים של גישה פדגוגית מבוססת חוזקות,הנשענת על תפיסת הפסיכולוגיה החיובית. נטען כי גישה מבוססת חוזקות היא בעלת פוטנציאל יישומי גבוה בתחום החינוך הבלתי פורמלי. נמצא כי שילוב בין גישה מבוססת חוזקות לחינוך חוץ כיתתי ולחינוך הרפתקני עשוי להביא לתוצאות התפתחותיות חיוביות ולהעלאת המוטיבציה הפנימית של הלומדים. |  |
| | סקירת הספרות עוסקת בקשרים בין הלמידה הבלתי פורמלית במוזיאון ללמידה במוסדות לחינוך הפורמלי בבתי הספר. בסקירה מוצגות התפיסות התיאורטיות בדבר התועלת שמביאה הלמידה המוזיאונית והממצאים האמפיריים המאשרים זאת. הסקירה מתייחסת לשאלה כיצד ניתן למקסם את השפעת החינוך המוזיאוני באמצעות שיתוף פעולה בין המוזיאון לבית הספר ומתארת את הדגמים הנפוצים של שיתופי פעולה בין מוזיאונים לבתי הספר בארצות הברית ובישראל. |  |
| | המאמר מתאר את גישתה משחוק,המהווה אחת הגישות החינוכיות המובילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי המודרני.נטען כי לא רק משחקים שנוצרו למטרות חינוכיות, אלא כל המשחקים משלבים בין הנאה ללמידה ושייכים לסוג הנקרא "edutainment", כאשר משחוק מהווה פדגוגיה אלטרנטיבית המתמקדת בהנאה ומקדמת את המעורבות. במאמר מתוארים הרכיבים המרכזיים של משחקי וידיאו, בעלי חשיבות פדגוגית,המסייעים לתהליך החינוכי |  |
| | המחברים מתארים את השפעת המשחוק על תהליך הלמידה ואת הסוגים השונים של מעורבות השחקן במהלך המשחוק. במאמר הוצע דגם לעיצוב משחוק ונדונות הבעיות הכרוכות בביצוע ההתערבות המבוססת על תהליך המשחוק. נטען כי למשחוק יש פוטנציאל משמעותי ביותר של העלאת המוטיבציה והמעורבות ושינוי ההתנהגות של התלמידים. משחוק חיובי ויעיל עשוי לשפר את הלמידה ולהביא למעורבות מוגברת, לפיתוח קשרים בין התלמידים ולפיתוח יכולתםלקבל החלטות המסייעות לפתרון בעיות תוך כדי ביצוע מטלות לימודיות. |  |
| | המאמר מתאר את האסטרטגיות הפדגוגיות המאפשרות להבטיח שוויוניות ומעורבות גבוהה ולמידה עמוקה של התלמידים במסגרת תנועת המייקרים. מודגש הצורך לפתח תרבות תומכת שתקדם את נכונות התלמידים ליטול סיכונים אינטלקטואליים ויצירתיים ולפתח מערכת קשרים בין-אישיים תומכת ולמידת עמיתים. המסקנות מבוססות על ממצאי מחקר אמפירי של מועדון המייקרים בשעות שלאחר בית הספר בארצות הברית |  |
|
|