| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | מחבר המאמר טוען, כי מערכת החינוך המודרנית חייבת לשים דגש על השימוש בגישה בין-דיסציפלינרית - גישת המערכות, וגם במימוש הפוטנציאל של טכנולוגיות מידע חדשניות, זאת כדי לעמוד באתגר של הכנת התלמידים לקראת העתיד. במאמר מתוארים המאפיינים העיקריים של פדגוגיה מוטת-עתיד, למשל, למידה שיתופית, בנייה של קהילה לומדת המכוונות לטווח הארוך, קידום מיומנויות חשיבה ביקורתית ומורכבת, ופיתוח יצירתיות וחדשנות |  |
| | במאמר של אדגר מורין מוצגים האתגרים העיקריים העומדים בפני החינוך לעתיד ומאפייני ההוראה והלמידה שיכינו את התלמידים לחיים מלאים ומעורבים בחברה העתידית. על מערכת החינוך לקדם פרקטיקות אפיסטמולוגיות ביקורתיות, להתמקד בהקניית ידע רלוונטי ומשמעותי, בפיתוח חשיבה רב-תחומית ומורכבת ומיומנויות של התמודדות עם אי-ודאות. על החינוך לקראת העתיד לכלול תחומים נרחבים הקשורים למצב האנושי, לזהות של כדור הארץ, להבנה הדדית ולאתיקה של המין האנושי. |  |
| | המאמר מתאר את העקרונות של פדגוגיה מוטת-עתיד, נוכח הצורך בבניית חברה עתידית בת-קיימא. נטען כי על בתי ספר של היום להכין את תלמידיהם לחברת העתיד. היעד המרכזי של החינוך לעתיד בר-קיימא הוא לאפשר לכל התלמידים להפוך לשותפים פעילים, ביקורתיים ויצירתיים בלמידה ובבניית העתיד, ולקדם את התפיסות של מציאות בת-קיימא, כעתיד אפשרי שסבירותו תלויה בפעילות אחראית בהווה. במאמר מתוארים כלים פדגוגיים מעשיים של חינוך לעתיד. |  |
| | במוקד המאמר עומד יישום של פדגוגיות מוטות-עתיד בלמידה לאורך החיים, בקרב לומדים בוגרים. מתוארים המאפיינים העיקריים של הפדגוגיות המודרניות, המקדמות חוויות למידה רלוונטיות ומעורבות טרנספורמטיבית בקרב לומדים בוגרים. אלה מסייעות להם להתמודד בהצלחה עם האתגרים של אי-ודאות ומורכבות, ומכינות אותם לאתגרי העתיד. על פדגוגיה מוטת-עתיד להתמקד בטיפוח מיומנויות של פתרון בעיות, קידום חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה ומיומנויות תקשורת. |  |
| | יצירתיות היא אחת היכולות הנדרשות ביותר בחברה המודרנית ואמורה להיות מפתח להצלחה בחברת העתיד. לכן הקניית יצירתיות לתלמידים היא אחד היעדים המרכזיים של מערכת החינוך המודרנית, אולם מערכת החינוך המודרנית אינה מותירה מקום ליצירתיות ואף מדכאת ניסיונות של חשיבה יצירתית ומגוונת. יצירתיות וטכנולוגיה מודרנית משלימות אחת את האחרת, כאשר טכנולוגיה מקוונת ומרושתת עשויה לקדם את היצירתיות. במאמר מתוארות דרכים לקדם אינטראקציה בין יצירתיות ופדגוגיה באמצעות פעילות בכמה תחומים, למשל: בהכשרת מורים, בהערכת הלמידה ובמדיניות החינוכית. |  |
| | פיתוח יצירתיות דורש דרכים ייחודיות של הערכה. במאמר נדונות תפיסות שונות של הערכת יצירתיות ומתוארות שתי גישות הערכה חדשות. מודגש כי יש לשלב בין הערכת התוצאה להערכת התהליך, תוך כדי התייחסות לממדים שונים של יצירתיות. כמו כן, מומלץ לשלב בין הערכה כמותית להערכה איכותית הנובעת מממצאי תצפית על פעילויות התלמידים. |  |
| | המאמר מדגיש את הקשר בין מרחבי למידה לעקרונות פדגוגיים, ואת החשיבות של התאמת מרחבי למידה מודרניים לצורכי הלמידה במאה ה-21, המכוונים לפיתוח יצירתיות, גמישות והסתגלות לשינוי. במאמר מוצגים עקרונות לעיצוב מרחבי למידה פיזיים ווירטואליים. כמו כן, מוצע ליישם את עקרונות תיאוריית הקישוריות לבניית מרחבי למידה מקוונים, המהווים מערכת מורכבת שמתארגנת באופן עצמאי, משקפת את ההקשר שבו נמצא הלומד וקשורה באופן הדוק לסוג למידה ייחודי. |  |
| | המחבר מפרט את העקרונות של פיתוח ועיצוב מרחבי למידה עתידיים. הוא מתאר מספר דוגמאות של מרחבי למידה ומנתח את האופנים שבהם המרחב הפיזי והווירטואלי תומכים בלמידה. מודגש הצורך להתאים את עיצוב מרחבי הלמידה לעקרונות התפיסה הסוציו-תרבותית, המדגישה את תפקידו של ההקשר בבניית הידע ואת האופן החברתי של הלמידה. מובאות המלצות לבתי ספר השואפים לפתח מרחבי למידה משלהם. |  |
| | המאמר דן במגוון דרכים של שימוש בטכנולוגיה לעיצוב מרחבי למידה של הדור הבא. נטען כי על עיצוב מרחבי הלמידה להתבסס על התפיסה הקונסטרוקטיביסטית של תהליכי למידה. מודגש כי הטכנולוגיות המתקדמות מסייעות לעצב מגוון סביבות למידה, המבוססות על המסגרת הקונסטרוקטיביסטית, מעשירות את הלמידה, הופכות אותה לממשית ואותנטית, ומאפשרות להעביר את הידע והמיומנויות הנרכשים להקשרים חברתיים מחוץ לכותלי בית הספר. |  |
| | המאמר מציג את העקרונות של חינוך-מבוסס-מקום וקהילה, כגישה המשלימה את הדגש על למידה גלובלית, המאפיינת את מערכת החינוך המודרנית. חינוך-מבוסס-מקום הוא ניסויי רב-תחומי, שהופך למידה למשמעותית ולרלוונטית. במאמר מוצגות הדילמות העולות מיישום התפיסה של חינוך מבוסס-מקום ומודגש הצורך לשלב בינו לבין פדגוגיה ביקורתית, כדי להימנע משעתוק יחסי הכוח הקיימים בחברה. |  |
| | המאמר דן במגוון ההשלכות של הטכנולוגיה המודרנית על הלומדים ועל תהליכי הלמידה, ומתאר את הדגם הפדגוגי של למידה בכל מקום. הפדגוגיה של למידה בכל מקום מבוססת על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית והיא מאפשרת להביא לידי ביטוי מגוון רחב של פרקטיקות של למידה פעילה ואינטראקטיבית, בסביבה אותנטית, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים. נטען כי המגמות החדשניות של התפתחות טכנולוגיות המחשב והמידע מקדמות הזדמנויות לתלמידים להיות מעורבים באופן פעיל במהלך הלמידה, ולהיכנס לאינטראקציות עם הסביבה הלימודית, כאשר רשת האינטראקציות הלימודיות מוטמעת בשגרה היום-יומית של הלומדים. |  |
| | המאמר מדגיש את הצורך לפתח דגמים פדגוגיים חדשים, שיאפשרו ליישם למידה בסביבה טבעית במהלך אינטראקציה בין הלומד לסביבתו, מחוץ לכותלי מוסדות החינוך. הדגם המתואר במאמר של פדגוגיה מכוונת עיצוב פותח בפינלנד ויושם בהצלחה במספר בתי ספר במסגרת לימודי טבע. הדגם מתבסס על התפיסה של קוגניציה מבוזרת, למידה מכוונת אובייקט ולמידה שיתופית. במאמר מתוארים העקרונות התיאורטיים של הדגם ושלבי הלמידה. |  |
|
|