גיליון מספר 12. פדגוגיות חדשניות: עקרונות ושיטות למידה

שלומית סדרס-ליבוביץ

המאמר דן ביישום המעשי של עקרונות הלמידה המודרנית של ה-OECD ומנתח את התפיסה המודרנית של פדגוגיה כמכלול של ידע ופעולה, מדע ואמנות. מודגשת החשיבות של פיתוח המסגרת התיאורטית להבנה ולניתוח של פדגוגיות חדשניות. במאמר מוצגים המונחים של הרצף הפדגוגי המקשר בין דגמים תיאורטיים לפרקטיקה ייחודית וכן מוצג מונח האשכול הפדגוגי. האשכול הפדגוגי מאחד מתודות פדגוגיות בודדות לגישה קוהרנטית ומקיים את הממשק המקשר בין שני קוטבי הרצף הפדגוגי.

המאמר מתאר בקצרה את ששת האשכולות של מתודות פדגוגיות חדשניות, שיתוארו בפירוט בששת הפרקים הבאים. מודגשים הקשר בין גישות פדגוגיות חדשניות לעקרונות הלמידה המודרנית של ה-OECD, הקשרים ההדוקים בינן לבין עצמן ותרומתן להקניית מיומנויות של המאה ה-21. נטען כי יש לשלב בין מספר אשכולות פדגוגיים כדי למקסם את השפעתם ולהתאים את יישום הגישה הפדגוגית להקשר ולתוכן הלמידה.

שימוש במשחק הוא מגמה חדשה בהוראה. משחקים הנשענים על הטכנולוגיה המודרנית הופכים את הלמידה למעניינת ולמהנה ומעלים את מעורבות התלמידים בתהליכי הלמידה. המאמר סוקר בקצרה את עקרונות המשחוק ואת יתרונותיו ומתאר את הגישות הפדגוגיות השונות הנשענות על הפוטנציאל הטמון בו. נטען כי ניתן להשתמש בגישת המשחוק במגוון רחב של מקצועות לימוד. במאמר מתוארות דרכים לשיפור היעילות של שימוש במשחוק בכיתה. מצוין כי האתגר העיקרי של יישום גישת המשחוק הוא יצירת ממשק בין רכיבי פדגוגיה זו לגישות פדגוגיות מוכרות.

גישת הלמידה ההתנסותית אינה חדשה, אך תואמת לתפיסות החינוך המודרניות. המאמר מתאר את הרכיבים של הלמידה ההתנסותית ואת שלוש צורותיה העיקריות: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת שירות ולמידה של מיומנויות להתמודדות עם אי-ודאות, המאפשרות להכין את התלמידים לאתגרי החברה המודרנית. במאמר מתוארות דרכי יישום עקרונות הלמידה ההתנסותית בבתי ספר, מודגשת החשיבות של הפיכת סביבת הלמידה לחוויה כוללנית עבור התלמידים, המאפשרת מעורבות פעילה שלהם, למידה בשיתוף פעולה ופיתוח תהליכים של גילוי ובניית משמעות.

המאמר מתאר את האשכול הפדגוגי שמאחד אורייניות מרובות והוראה מבוססת דיון. מודגשת החשיבות של הבנה פעילה, רפלקטיבית וביקורתית של האוריינות, שמציבה אותה בהקשר הסוציו-תרבותי ומביאה לפיתוח אוריינות ביקורתית. במאמר מוצגות אסטרטגיות של ניתוח טקסטים ביקורתי ושל ניהול דיון מעמיק ופתוח בקרב התלמידים. נטען כי הגישה הפדגוגית החדשה מוסיפה מורכבות ללימודי האוריינות המסורתיים ומכניסה אותם להקשר התרבותי, החברתי והפוליטי. יישומה המוצלח של גישה זו תלוי ביכולת המורים לשנות את ההתנהלות הסמכותית שלהם, לשפר את המודעות לתרבות ולחיי התלמידים בקהילותיהם ולאפשר להם לתת ביטוי להון התרבותי שלהם.