|
גיליון מספר 12. פדגוגיות חדשניות: עקרונות ושיטות למידה |
| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | המאמר מתאר את עקרונות הלמידה המודרנית, דן בפדגוגיות החדשניות בהקשר למדיניות החינוכית ומדגיש את חשיבותן להשגת יעדי הלמידה והכנת התלמידים להשתתפות מלאה בחברה ולהצלחה בתעסוקה בשוק העבודה המודרני. נטען כי הגישות הפדגוגיות החדשניות אמורות להפוך את החינוך לרלוונטי, לגרום להקניית מיומנויות המתאימות למאה ה-21, לערב את הצעירים ולאפשר למידה לעומק, שתאפשר להעביר את המיומנויות לסביבות חדשות בחיים הבוגרים, לאחר סיום בית הספר. במאמר מוצגת המסגרת הכללית של הדיון בפדגוגיות החדשניות, כפי שמפורט בהמשך. |  |
| | המאמר דן ביישום המעשי של עקרונות הלמידה המודרנית של ה-OECD ומנתח את התפיסה המודרנית של פדגוגיה כמכלול של ידע ופעולה, מדע ואמנות. מודגשת החשיבות של פיתוח המסגרת התיאורטית להבנה ולניתוח של פדגוגיות חדשניות. במאמר מוצגים המונחים של הרצף הפדגוגי המקשר בין דגמים תיאורטיים לפרקטיקה ייחודית וכן מוצג מונח האשכול הפדגוגי. האשכול הפדגוגי מאחד מתודות פדגוגיות בודדות לגישה קוהרנטית ומקיים את הממשק המקשר בין שני קוטבי הרצף הפדגוגי. |  |
| | המאמר מציג את המסגרת של "C5" שפותחה במרכז לחקר חדשנות חינוכית של ה-OECD, תוך כדי עבודה על ניתוח סביבות למידה חדשניות וגישות פדגוגיות חדשניות. המסגרת מורכבת מחמשה ממדים: שילובים, התמצאות, תוכן, הקשר ושינוי. חמשת הממדים הללו שכל אחד מהן מוסבר באופן מפורט במאמר, ישמשו כבסיס לניתוח התפיסות התיאורטיות והפרקטיקה של הפדגוגיות החדשניות ויישומן בפועל ולהצגת האשכולות של הפדגוגיות החדשניות בפרקים הבאים. |  |
| | המאמר מתאר בקצרה את ששת האשכולות של מתודות פדגוגיות חדשניות, שיתוארו בפירוט בששת הפרקים הבאים. מודגשים הקשר בין גישות פדגוגיות חדשניות לעקרונות הלמידה המודרנית של ה-OECD, הקשרים ההדוקים בינן לבין עצמן ותרומתן להקניית מיומנויות של המאה ה-21. נטען כי יש לשלב בין מספר אשכולות פדגוגיים כדי למקסם את השפעתם ולהתאים את יישום הגישה הפדגוגית להקשר ולתוכן הלמידה. |  |
| | הלמידה המעורבת מחפשת ליישם את הפוטנציאל של טכנולוגיה חדשה לשם התאמת ההוראה לצורכי כל תלמיד. המאמר סוקר את הצורות המגוונות של הלמידה המעורבת, שמנסות לייעל את האינטראקציות פנים-אל-פנים ואת הלמידה בכיתה ומתמקד בדגם "הכיתה ההפוכה". מתוארים התנאים הדרושים ליישום מוצלח של דגמי הלמידה המעורבת בכיתה ונדונה אפשרות להשתמש במתודות הלמידה המעורבת עבור למידה בתחומים שונים. מודגשת החשיבות של פיתוח מיומנויות וידע טכנולוגי, פדגוגי ותוכני של המורים |  |
| | שימוש במשחק הוא מגמה חדשה בהוראה. משחקים הנשענים על הטכנולוגיה המודרנית הופכים את הלמידה למעניינת ולמהנה ומעלים את מעורבות התלמידים בתהליכי הלמידה. המאמר סוקר בקצרה את עקרונות המשחוק ואת יתרונותיו ומתאר את הגישות הפדגוגיות השונות הנשענות על הפוטנציאל הטמון בו. נטען כי ניתן להשתמש בגישת המשחוק במגוון רחב של מקצועות לימוד. במאמר מתוארות דרכים לשיפור היעילות של שימוש במשחוק בכיתה. מצוין כי האתגר העיקרי של יישום גישת המשחוק הוא יצירת ממשק בין רכיבי פדגוגיה זו לגישות פדגוגיות מוכרות. |  |
| | פדגוגיה של חשיבה חישובית מפתחת את המיומנויות החיוניות ללימודי מתמטיקה, טכנולוגיה ואוריינות דיגיטלית. היא מתבססת על שפת המתמטיקה ומתייחסת לטכנולוגיות מידע ותקשורת כפלטפורמה לפיתוח מיומנויות לפתרון בעיות. כמו כן, היא מסייעת לתלמידים להבין כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת להתמודדות עם בעיות ממשיות. המאמר מתאר את המיומנויות של חשיבה חישובית ואת יתרונותיה ללמידת נושאים רבים. מוצגים הצעדים הנדרשים להעלאת היעילות של שימוש בחשיבה חישובית בכיתה ומודגשת החשיבות של הכשרת המורים לשימוש בגישה זו ופיתוח כלים של תמיכה והדרכה עבורם. |  |
| | גישת הלמידה ההתנסותית אינה חדשה, אך תואמת לתפיסות החינוך המודרניות. המאמר מתאר את הרכיבים של הלמידה ההתנסותית ואת שלוש צורותיה העיקריות: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת שירות ולמידה של מיומנויות להתמודדות עם אי-ודאות, המאפשרות להכין את התלמידים לאתגרי החברה המודרנית. במאמר מתוארות דרכי יישום עקרונות הלמידה ההתנסותית בבתי ספר, מודגשת החשיבות של הפיכת סביבת הלמידה לחוויה כוללנית עבור התלמידים, המאפשרת מעורבות פעילה שלהם, למידה בשיתוף פעולה ופיתוח תהליכים של גילוי ובניית משמעות. |  |
| | למידה מעוגנת גוף היא גישה המאחדת מתודות פדגוגיות מגוונות ששמות דגש על הרכיבים הלא-מנטליים של הלמידה ועל החשיבות של הפעלת הגוף והרגשות להתפתחות קוגניטיבית. המאמר דן בעקרונות התיאורטיים העומדים מאחורי למידה מעוגנת גוף ומתאר את צורותיה העיקריות ואת הדרכים של שימוש ברכיבי האמנות והחינוך הגופני במכלול אחד עם הוראת מקצועות אקדמיים, ואת היישום בפועל של התרבות היצרנית. מתוארים המסלולים השונים של יישום למידה מעוגנת גוף בבתי הספר. |  |
| | המאמר מתאר את האשכול הפדגוגי שמאחד אורייניות מרובות והוראה מבוססת דיון. מודגשת החשיבות של הבנה פעילה, רפלקטיבית וביקורתית של האוריינות, שמציבה אותה בהקשר הסוציו-תרבותי ומביאה לפיתוח אוריינות ביקורתית. במאמר מוצגות אסטרטגיות של ניתוח טקסטים ביקורתי ושל ניהול דיון מעמיק ופתוח בקרב התלמידים. נטען כי הגישה הפדגוגית החדשה מוסיפה מורכבות ללימודי האוריינות המסורתיים ומכניסה אותם להקשר התרבותי, החברתי והפוליטי. יישומה המוצלח של גישה זו תלוי ביכולת המורים לשנות את ההתנהלות הסמכותית שלהם, לשפר את המודעות לתרבות ולחיי התלמידים בקהילותיהם ולאפשר להם לתת ביטוי להון התרבותי שלהם. |  |
| | הוראה, למידה וההערכה הינם שלוש יסודות של פדגוגיות המאה ה-21 הנשענות על הגישה ההוליסטית. במאמר נעשית הבחנה בין שני סוגי ההערכה: ההערכה המסכמת וההערכה המעצבת. נטען כי ההערכה המעצבת הינה סוג הערכה המתאים ביותר למען הכנת התלמידים לאתגרי החברה המודרנית והקנייה להם הידע והמיומנויות הדרושות בשוק העבודה של המאה ה-21. המאמר כולל תיאור מפורט של לולאת המשוב של ההערכה המעצבת; מודגש כי יש להפוך את תהליכי ההערכה המעצבת לחלק אינטגראלי של פרקטיקה פדגוגית יום-יומית. |  |
|
|