| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | המאמר מדגיש את האופי האינטרדיסציפלינרי של למידה על פי שיטת הלמידה מבוססת פרויקטים, PBL ותרומתה לאינטגרציה של ידע מתחומים שונים. למידה אינטרדיסציפלינרית זו מקדמת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ומיומנויות סינתזה וניתוח. במאמר מוצגים ההבדלים העיקריים בין שיטת הלימוד של ה-PBL לבין למידה מסורתית ומתוארים המאפיינים, היתרונות והאתגרים של למידה אינטרדיסציפלינרית מבוססת פרויקטים. מודגשת החשיבות של בניית קהילה לומדת של מורים העוסקים בהוראה מבוססת פרויקטים ובניית שותפויות בין בתי ספר לגורמים קהילתיים, עסקיים ומדעיים. |  |
| | המאמר מתאר את ההשלכות של יישום שיטת הלמידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבתי ספר מקצועיים בטייוואן. החוקרים טוענים, כי היתרון המרכזי של השימוש בשיטה זו על פני שיטות למידה מסורתיות בבתי ספר מקצועיים הוא האפשרות שיש לתלמידים לפתור בעיות במצבים אותנטיים בצוותי למידה, התואמת את היעדים של החינוך המקצועי. המחקר הצביע על העלאת המוטיבציה ללמידה ועל שיפור היכולת לפתרון בעיות, בקרב התלמידים שלמדו על פי שיטה זו. מהמחקר ניתן ללמוד, ששימוש רחב בפרקטיקה של הוראה מבוססת פרויקטים על ידי מורים בבתי ספר מקצועיים מסייע בהכנת התלמידים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים האמתיים שיעמדו לפניהם בעולם התעסוקה המודרני. |  |
| | המאמר מתאר את ההכשרה המקצועית של מורים העוסקים בהוראה מבוססת פרויקטים. מובאים העקרונות של הערכת תכניות השיעורים שנלמדים על פי שיטת ה-PBL ומתוארים האתגרים העומדים בפני מעצבי תכניות ההכשרה למורים. ממצאי המחקר מראים, כי יש למקד את תכניות הכשרת מורים להוראה על פי שיטת ה-PBL לא רק בהבנת הבסיס של השיטה, אלא ביישומה המעשי ובפרקטיקה היום-יומית של המורים. החוקרים מציינים, כי המורים, העובדים על פי העקרונות של למידה מבוססת פרויקטים זקוקים גם לליווי מקצועי בשגרה הפדגוגית היומיומית, זאת על מנת לסייע להם לצמצם את הפער בין ההבנה התיאורטית של השיטה ליישומה הפרקטי. |  |
| | המאמר מתאר את היישום של שיטת ההוראה של למידה מבוססת פרויקטים - PBL - של לימודי תוכן של המקצועות גיאוגרפיה או באנגלית, המשלבת שימוש באוריינות טכנולוגית. על פי המודל המוצע, הלמידה מתבצעת בשיתוף פעולה בין המורה למחשבים לצוות מורים מקצועי. הלימוד בצוות מבסס תהליך של למידה שיתופית בין המורים, מעשיר ומגוון את הידע והלמידה של התלמידים ומעודד דיאלוג רפלקטיבי. בנוסף, השימוש בטכנולוגיית המולטימדיה מאפשר לתלמידים להרחיב באופן משמעותי את ידע העולם שלהם במגוון תחומים. מחקר ההערכה מצביע על כך, ששיטת הלמידה של ה-PBL תורמת להעשרת הידע והמעורבות של התלמידים בתהליך למידה, שמשלב טכנולוגיה ומסייע גם בהכנתם למבחנים סטנדרטיים. |  |
| | המאמר דן בהשלכות הנובעות מיישום שיטת ההוראה של ה-PBL בלימודי מתמטיקה, בבתי ספר תיכוניים. נמצא כי יישום שיטת ה-PBL מקדם את המוטיבציה הפנימית של התלמידים. במסגרת למידה מבוססת פרויקטים התלמידים רוכשים מיומנויות של למידה עצמית ועבודה בצוות. במסגרת הלמידה הקבוצתית מתבצעת חלוקת תפקידים ברורה, שמאפשרת לכל תלמיד לבטא את עצמו באופן בטוח, לקבל משוב מחברים, להקשיב לדעות אחרות ולפתח כישורים בינאישיים. בנוסף, שיטת ה –PBL תורמת לצמצום הפער בין תלמידים השייכים למעמד ביניים, לבין תלמידים משכבות חלשות ומקבוצות מיעוט. |  |
| | המאמר מתאר את שלבי ביצוע פרויקט לימודי במסגרת לימודי אנגלית כשפה שנייה, בסיוע כלים טכנולוגיים מתקדמים. במאמר מפורטים המאפיינים של יישום שיטת ההוראה של PBLL (Project Base Language Learning) בתחום למידת שפות. היתרונות של השיטה הבאים לידי בשילוב שבין האוטונומיה של הלומד עם למידה שיתופית בקבוצות קטנות. למידה מבוססת פרויקטים בשילוב של טכנולוגיה תורמת לקידום הידע והמיומנויות של השפה הנלמדת, מיומנויות של פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ומקדמת את המוטיבציה של התלמיד ללימודי שפה. בנוסף, לטכנולוגיה יש יתרון גדול לגבי יכולת ההעשרה של החוויה הלימודית ותורמת להכנתו לעולם התעסוקה. |  |
| | המאמר דן בקשר שבין מוטיבציה של מורה למוטיבציה של תלמידים במסגרת למידה מבוססת פרויקטים (PBL) לגבי העלאת המוטיבציה הפנימית של התלמידים. שיטת הוראה זו נתפסת כאחד מהמנופים העיקריים של המורה על מנת להשיג את יעדי הלמידה של התלמידים. התמיכה הקוגניטיבית והרגשית של המורה בתלמידים עשויה להפוך את הלמידה ליעילה ואף למהנה עבור התלמידים, ולהשפיע באופן ישיר ועקיף על המוטיבציה הפנימית שלהם. קידום המוטיבציה הפנימית של המורים, העוברים להוראה על פי שיטת ה-PBL, הוא תנאי הכרחי להפיכת הלמידה לרלוונטית ולמשמעותית להעלאת המוטיבציה הפנימית של התלמידים, ולמימוש הפוטנציאל המלא שלהם. |  |
| | המאמר מוקדש ליישום שיטת ההוראה של ה-PBL במסגרת המודל של כיתה הפוכה. החוקרים טוענים, כי השילוב בין שיטת ההוראה של למידה מבוססת פרויקטים למודל הכיתה ההפוכה, עשוי לשפר את הישגי התלמידים, להעלות את מעורבותם ואת המוטיבציה שלהם ללמוד. על פי גישה זו מודגשת ביתר שאת החשיבות של שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים. אלה מאפשרים שילוב בין למידה עצמית ללמידה שיתופית במהלך ביצוע של פרויקטים מחוץ לכיתה. בנוסף, למידה מבוססת פרויקטים מאפשרת לילדים שאין להם גישה למחשבים ולאינטרנט בביתם לקחת חלק במסגרת תכניות חינוכיות אשר מתקיימות בשעות אחר-הצהריים. פעילות זו מאפשרת למורים לסייע גם לתלמידים מתקשים בשעות אחר-הצהריים. |  |
| | המאמר דן בחשיבות ובתפיסת ההערכה במסגרת למידה מבוססת פרויקטים. להערכה יש תפקיד מרכזי בעיצוב למידה מבוססת פרויקטים והיא מסייעת לאחד בין הרכיבים השונים של הפרויקט, שאותו מבצעים התלמידים. היא מקדמת את המוטיבציה ומאפשרת למורה ולתלמיד לקבל מידע חשוב לגבי ההתקדמות של ההוראה והלמידה בזמן אמת. ההבנה של יעדי הלמידה ושל הקריטריונים להערכה מסייעת לתלמידים לפתח מודעות מטה-קוגניטיבית ומוטיבציה פנימית. במאמר נטען כי יש להפוך את ההערכה לרכיב אינטגרלי של הלמידה ולפתח מנגנונים של הערכה מעצבת, הערכה אותנטית, הערכת עמיתים והערכה עצמית. מודגש הצורך גם בביצוע הערכה מעצבת על ביצועי המורה. |  |
| | המאמר מפרט את העקרונות של ביצוע הערכה מעצבת במסגרת למידה מבוססת פרויקטים. מודגש כי ההערכה המעצבת היא רכיב מרכזי ומובנה של עיצוב הלמידה על פי השיטה של ה-PBL. במאמר מובאת דוגמה ממשית של המדדים והקטגוריות של הערכה מעצבת על ביצועי תלמידים במקצועות המדעיים במסגרת שיטת הלמידה מבוססת פרויקטים. |  |
| | במוקד המאמר עומדת למידה מבוססת פרויקטים הממוקדת בקהילה. המאמר מציין את היתרונות של ביצוע פרויקטים לימודיים השייכים למקצועות המדעיים בסביבה הקהילתית ומפרט את הנקודות החשובות עבור עיצוב תכניות של למידה מבוססת פרויקטים בקהילה. |  |
| | המאמר מתאר את האתגרים העומדים בפני למידה קהילתית מבוססת פרויקטים בהקשר של ביצוע פרויקט לימודי בתחום מדעי הסביבה,הדורש שיתוף פעולה בין תלמידים לארגון קהילתי ולתושבים, ונערך במסגרת של למידה תוך שירות. מכלול בעיות לוגיסטיות ומהותיות, היעדר יעדים משותפים בין התלמידים לארגון הקהילתי, שעתוק יחסי הכוח והיעדר תמיכה פעילה מצד המורים גרמו לכישלון בביצוע הפרויקט. המאמר דן בתובנות שניתן להסיק מן המקרה הייחודי, כאשר המסקנה העיקרית היא הצורך בעיצוב פרויקטים של למידה מבוססת קהילה, שבמסגרתם יימצא מקום לפעילות רפלקטיבית מודרכת וליצירת מנגנון נפרד לתיווך קהילתי. |  |
|
|