גיליון מספר 10: למידה מבוססת פרויקטים - למידה אחרת במאה ה-21

שלומית סדרס-ליבוביץ

המאמר מתמקד בהיסטוריה של הפדגוגיה הפרוגרסיבית ובפיתוח גישת הלמידה מבוססת פרויקטים (PBL). במאמר מפורטים עקרונותיה של הגישה ומצוינות הסיבות לצמיחתה בעבר ולשקיעתה לאחר מלחמת עולם השנייה. כיום, קיימת התעניינות מחודשת בגישה הפדגוגית של PBL. בתי ספר רבים רואים בלמידה באמצעות פרויקטים אמצעי עיקרי ללמידה, בהתבסס על ניסיון העבר שהוכיח,שללמידה זו יש השפעה על מעורבות התלמידים בחומר הנלמד ועל יצירת קשר עמוק בין הלמידה לחיי התלמידים.

מחקרה של קונדליפה (Condliffe) ממשיך את הסקירה המקיפה שבוצעה על ידי תומס בשנת 2000, וסוקר את הספרות המחקרית שפורסמה מאוחר יותר. בפרק שמובא כאן נדונים העקרונות של עיצוב תכנית הלימודים, דרכי ההוראה של המורים וכיצד עליהם לעודד את התלמידים שעובדים על פרויקטים לפתח את הידע ואת המיומנויות החדשות שהם רוכשים. בנוסף, נסקרים העקרונות של ההערכה ומודגש הצורך בהטמעת תהליכים של הערכה מעצבת, שמקדמת רפלקציה של התלמידים במסגרת של למידה מבוססת פרויקטים.

המאמר מתאר את התפתחות מערכת החינוך האמריקנית במהלך המאה ה-20 ומתמקד בזרם הפדגוגיה הפרוגרסיבית, שעל רעיונותיה מושתתת התפיסה של למידה מבוססת פרויקטים (PBL). למידה מבוססת פרויקטים ממוצבת ונתפסת כתוצאה של פעילות, הקשר ותרבות שבתוכם היא מתקיימת. היא מתמקדת בבניית קהילה, הכוללת תלמידים, מורים וחברים מקומיים. יישום נרחב של גישת ה-PBL במערכת החינוך מייצר שילוב של ידע, מיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות של עבודת צוות ותקשורת, ועל ידי כך מקדם את התלמידים לקראת הצלחה אישית ותעסוקתית בעולם המודרני.

המאמר מצביע על התפיסה הקונסטרוקטיביסטית, כבסיס תיאורטי ללמידה מבוססת פרויקטים. הוא מתאר את המאפיינים העיקריים של פרויקט לימודי ואת השלבים של עיצוב הלמידה על ידי המורה. מודגש כי דגם PBL מתאים להוראה של מגוון רחב של מקצועות. ולכן שימוש בדגם במסגרת לימודי שפה מעלה את המעורבות הפעילה של התלמידים ומעניק להם הזדמנויות לחוויות שפה עשירות ורב-גוניות, הדורשות שילוב של הקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה. גישה זו תורמת בכך, שהיא גם מסייעת להכנת התלמידים לדרישות שוק התעסוקה. בנוסף לכך, דגם ה-PBL מאפשר לתלמידים לשפר את מיומנויות השפה בשילוב עם למידת תוכן חדש. המחברים סבורים, כי הגישה מתאימה לפדגוגיה של המאה ה-21, השואפת להחלפת דגם הספקת ידע בדגם של תיווך בהקניית ידע ולמידה באמצעות עשייה.

המאמר מפרט את הקשר בין הוראה על פי דגם ה-PBL לבין המאמץ להקנות לתלמידים מיומנויות למידה הרלוונטיות למאה ה-21, המאפשרים לתלמידים לבחור ולהביע את דעתם, ולעבוד בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. פרקטיקות הלמידה וההוראה, המבוססות על דגם ה-PBL ועל בניית ידע שיתופי, קשורות לפיתוח מיומנויות כגון: חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, תקשורת, יצירתיות וחדשנות, ויסות עצמי,קשרים גלובליים, קשרים מקומיים ומיומנויות טכנולוגיות.

המחברים מצביעים על הפוטנציאל העשיר של דגם ה-PBL בהקשר של חינוך לרב-תרבותיות, לקבלת אחר, להעלאת המודעות להפליה ולפיתוח אמפתיה ותחושת מכנה משותף בקרב תלמידים השייכים לקבוצות אתניות שונות. במוקד המאמר עומדת התערבות שנערכה בבית ספר יסודי ביוון, שהתבססה על פרויקט של חקר הגירה בהיבט המשפחתי והקהילתי. מהמחקר ניתן ללמוד, שלמידה שיתופית מבוססת פרויקטים מביאה לתוצאות ממשיות בתחום הרב-תרבותיות באמצעות החלפת מידע ורעיונות אודות הסיפורים המשפחתיים. בנוסף, הפרויקט תרם לפיתוח קהילה לומדת, המאחדת תלמידים ממוצא אתני שונה.