| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | המאמר מפרט את העקרונות התיאורטיים והיישומיים של למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning, PBL). במאמר מוצגות התובנות העיקריות של מחקרי יישום השיטה בחמישה תחומים: השאלה המניעה, החקר הממוצב, שיתופי הפעולה, שימוש בכלים טכנולוגיים ותהליך היצירה. מודגשת חשיבות הדגם ליצירת שינוי חיובי ביחס התלמידים ללמידה ולמדע, להעלאת מעורבותם בתהליך הלמידה, לשיפור בהבנה התפיסתית וביכולת היישומית שלהםולפיתוח מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות. |  |
| | המאמר מתמקד בהיסטוריה של הפדגוגיה הפרוגרסיבית ובפיתוח גישת הלמידה מבוססת פרויקטים (PBL). במאמר מפורטים עקרונותיה של הגישה ומצוינות הסיבות לצמיחתה בעבר ולשקיעתה לאחר מלחמת עולם השנייה. כיום, קיימת התעניינות מחודשת בגישה הפדגוגית של PBL. בתי ספר רבים רואים בלמידה באמצעות פרויקטים אמצעי עיקרי ללמידה, בהתבסס על ניסיון העבר שהוכיח,שללמידה זו יש השפעה על מעורבות התלמידים בחומר הנלמד ועל יצירת קשר עמוק בין הלמידה לחיי התלמידים. |  |
| | המאמר נחשב לעבודה קלאסית, הסוקרת ומתמצתת את הממצאים המחקריים אודות פיתוח תיאורטי ויישום מעשי של שיטת ה-PBL. תומס מפרט את הקריטריונים העיקריים המאפשרים להגדיר את השיטה, מציין את מקורותיה התיאורטיים ומביא את הממצאים המחקריים בדבר התוצאות החיוביות של יישומה. במאמר מתוארים האתגרים העיקריים העומדים בפני התלמידים והמורים ביישום השיטה, ומפורטות התערבויות למתן תמיכה בעת תכנון, עיצוב וביצוע של הפרויקטים. |  |
| | מחקרה של קונדליפה (Condliffe) ממשיך את הסקירה המקיפה שבוצעה על ידי תומס בשנת 2000, וסוקר את הספרות המחקרית שפורסמה מאוחר יותר. בפרק שמובא כאן נדונים העקרונות של עיצוב תכנית הלימודים, דרכי ההוראה של המורים וכיצד עליהם לעודד את התלמידים שעובדים על פרויקטים לפתח את הידע ואת המיומנויות החדשות שהם רוכשים. בנוסף, נסקרים העקרונות של ההערכה ומודגש הצורך בהטמעת תהליכים של הערכה מעצבת, שמקדמת רפלקציה של התלמידים במסגרת של למידה מבוססת פרויקטים. |  |
| | המאמר סוקר את שלושת המקורות העיקריים שתרמו להיווצרות הדגם המודרני של למידה מבוססת פרויקטים. בהמשך המאמר מתוארים המאפיינים העיקריים של דגם ה-PBL ומהם המקורות התיאורטיים של התפיסה. הוא מתמקד בהתפתחותו של תהליך הלמידה, החל מהתכנון ההתחלתי ועד לסיום הפרויקט, ומפרט את פעילויות הניהול הנדרשות לביצוע מוצלח של כל שלב בתהליך הלמידה. |  |
| | המאמר מתאר את התפתחות מערכת החינוך האמריקנית במהלך המאה ה-20 ומתמקד בזרם הפדגוגיה הפרוגרסיבית, שעל רעיונותיה מושתתת התפיסה של למידה מבוססת פרויקטים (PBL). למידה מבוססת פרויקטים ממוצבת ונתפסת כתוצאה של פעילות, הקשר ותרבות שבתוכם היא מתקיימת. היא מתמקדת בבניית קהילה, הכוללת תלמידים, מורים וחברים מקומיים. יישום נרחב של גישת ה-PBL במערכת החינוך מייצר שילוב של ידע, מיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות של עבודת צוות ותקשורת, ועל ידי כך מקדם את התלמידים לקראת הצלחה אישית ותעסוקתית בעולם המודרני. |  |
| | המאמר מציג את התפיסות העיקריות של הפדגוגיה הפרוגרסיבית, המבוססת על רעיונותיו של ג'ון דיואי ומתאר את הדגם החדש של למידה פרוגרסיבית "מודל השותפות של הלמידה"(Partnership for Learning Model, PFLM), כשבמרכז ה-PFLM עומדת הלמידה מבוססת פרויקטים. הדגם מבוסס על תפיסה כוללנית והוא שם לו למטרה לגשר בין החוויה האקדמית לחוויית החיים הממשיים.המחברים מציגים את עקרונות הדגם החדש ומתארים את שלבי ביצוע הפרויקטים הנערכים תוך כדי שיתוף פעולה עם ארגונים קהילתיים ומלכ"רים. |  |
| | המאמר מצביע על התפיסה הקונסטרוקטיביסטית, כבסיס תיאורטי ללמידה מבוססת פרויקטים. הוא מתאר את המאפיינים העיקריים של פרויקט לימודי ואת השלבים של עיצוב הלמידה על ידי המורה. מודגש כי דגם PBL מתאים להוראה של מגוון רחב של מקצועות. ולכן שימוש בדגם במסגרת לימודי שפה מעלה את המעורבות הפעילה של התלמידים ומעניק להם הזדמנויות לחוויות שפה עשירות ורב-גוניות, הדורשות שילוב של הקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה. גישה זו תורמת בכך, שהיא גם מסייעת להכנת התלמידים לדרישות שוק התעסוקה. בנוסף לכך, דגם ה-PBL מאפשר לתלמידים לשפר את מיומנויות השפה בשילוב עם למידת תוכן חדש. המחברים סבורים, כי הגישה מתאימה לפדגוגיה של המאה ה-21, השואפת להחלפת דגם הספקת ידע בדגם של תיווך בהקניית ידע ולמידה באמצעות עשייה. |  |
| | המאמר מפרט את עקרונות גישת ה-PBL ומתמקד במיומנויות המפותחות על ידי התלמידים במהלך העבודה על ביצוע פרויקט. המאמר מדגיש את התרומה של PBL, כגישה שמקדמת את הלמידה החברתית של התלמידים, למשל: מיומנויות תקשורת, ניהול משא ומתן ושיתוף פעולה. למיומנויות אלה יש חשיבות קריטית לשוק התעסוקה של המאה ה-21. המאמר מציין את הצורך בפיתוח של שיטת הערכה מתאימה ללמידה מבוססת פרויקטים, מפני שהערכה סטנדרטית אינה מודדת את מיומנויות המאה ה-21 החיוניות להצלחת התלמידים. ולכן, כמוזכר, חשוב להעריך מיומנויות של שיתוף פעולה, משא ומתן, תכנון וארגון, חקר ופתרון בעיות. בנוסף, מצוינת החשיבות של רפלקציה קבוצתית משותפת והערכה עצמית של הפרויקטים, שמספקות משוב עיקרי וביקורת בונה לתלמידים. |  |
| | המאמר מפרט את הקשר בין הוראה על פי דגם ה-PBL לבין המאמץ להקנות לתלמידים מיומנויות למידה הרלוונטיות למאה ה-21, המאפשרים לתלמידים לבחור ולהביע את דעתם, ולעבוד בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. פרקטיקות הלמידה וההוראה, המבוססות על דגם ה-PBL ועל בניית ידע שיתופי, קשורות לפיתוח מיומנויות כגון: חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, תקשורת, יצירתיות וחדשנות, ויסות עצמי,קשרים גלובליים, קשרים מקומיים ומיומנויות טכנולוגיות. |  |
| | המאמר מקשר בין השיטה של למידה מבוססת פרויקטים לתפיסות הפדגוגיות של פריירה וראייתו את החינוך כחינוך מציב בעיות. גישה זו יוצרת חוויות למידה ממוקדות בתלמיד, המאפשרות לתלמיד לבנות ידע ולפתח מיומנויות של חשיבה ביקורתית, לעומת ה"דגם הבנקאי",שבו תלמידים הם "Tabula Rasa", מקבלים מידע באופן פסיבי, והם כלי ריק שיש למלא אותו בידע נטול הקשר. נטען כי שיטת ה-PBLמאפשרת למידה אותנטית,המקשרת בין החומרים הנלמדים בבתי הספר לחיים האמתיים של התלמיד והיא מעוררת חשיבה יצירתית וביקורתית. המחברת מציעה לראות במעבר לשיטת ה-PBL צעד נדרש ביישום של צדק חברתי. |  |
| | המחברים מצביעים על הפוטנציאל העשיר של דגם ה-PBL בהקשר של חינוך לרב-תרבותיות, לקבלת אחר, להעלאת המודעות להפליה ולפיתוח אמפתיה ותחושת מכנה משותף בקרב תלמידים השייכים לקבוצות אתניות שונות. במוקד המאמר עומדת התערבות שנערכה בבית ספר יסודי ביוון, שהתבססה על פרויקט של חקר הגירה בהיבט המשפחתי והקהילתי. מהמחקר ניתן ללמוד, שלמידה שיתופית מבוססת פרויקטים מביאה לתוצאות ממשיות בתחום הרב-תרבותיות באמצעות החלפת מידע ורעיונות אודות הסיפורים המשפחתיים. בנוסף, הפרויקט תרם לפיתוח קהילה לומדת, המאחדת תלמידים ממוצא אתני שונה. |  |
|
|