| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | המאמר מסביר את המונח "חברת המידע" ומנתח את ממדיה השונים. כמו כן, המאמר מתאר את הגורמים שהביאו להיווצרותה של חברת המידע הגלובלית, את שלבי התפתחותה ואת מאפייני חברת המידע המודרנית. | |
| | השותפות למען למידה של מאה ה-21 נוסדה בשנת 2002 כקואליציה של מנהיגי חינוך, הקהילה העסקית ומעצבי המדיניות בארצות הברית ובמדינות אחרות במטרה להציב את נושא המיומנויות הדרושות במאה ה-21 בראש סדר העדיפויות של מערכת החינוך. המסמך, שהוכן על ידי השותפות, מפרט את מכלול הידע, המיומנויות ומערכות התמיכה הנדרשים על מנת שתלמיד יוכל להיקלט בשוק התעסוקה של החברה המודרנית וליטול חלק בחיים האזרחיים. מסגרת זאת אומצה על ידי מחנכים ובתי ספר רבים בארצות הברית ובעולם. | |
| | המחקר מבוסס על מידע שנאסף ב-2012 בקרב תלמידי בתי הספר התיכוניים במדינות ה-OECD, שהשתתפו במבחן PISA. המחקר בדק באיזו מידה ההשקעות בהוראה באמצעות טכנולוגיה מקוונת אכן השפיעו לטובה על הלמידה והביאו לשיפור הישגי התלמידים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. נמצא, כי כאשר תדירות השימוש בטכנולוגיה מקוונת עוברת רף מסוים, קיים קשר שלילי בינה לבין ביצועי התלמידים; השימוש היומי באינטרנט לצרכים לימודיים קשור לירידה ניכרת בביצוע. לא נמצא קשר בין ההשקעות בטכנולוגיית מידע ותקשורת למטרות למידה לבין שיפור בהישגי התלמידים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. לעומת זאת, התברר, כי במדינות שבהן השימוש במחשבים בבתי הספר למטרות לימודיות אינו נפוץ כל כך, הישגי התלמידים בקריאה השתפרו מהר יותר מאשר במדינות שבהן השימוש במחשבים שכיח. מחברי הדוח מציינים, שיעילות השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים עולה, כאשר התלמידים יכולים לפקח בעצמם על מצבי הלמידה, וגם כאשר השימוש מיועד לתמוך בלמידה שיתופית או נעשה למטרות מוגדרות וייחודיות. | |
| | המחקר מתבסס על נתונים שנאספו בקרב תלמידי בתי הספר התיכוניים של מדינות ה-OECD, שהשתתפו במבחן PISAמידע בשנת 2012. מחברי הדוח מציינים, כי על בתי הספר להכשיר את התלמידים לצרכנות ביקורתית ומושכלת של שירותי אינטרנט וטכנולוגיה, כדי להביא אותם להשתתפות מלאה בחברה המודרנית. עם זאת, ממצאי המחקר קובעים, כי מערכות החינוך ובתי הספר במרבית מדינות ה-OECD אינן ערוכות למיצוי הפוטנציאל של הטכנולוגיה המתקדמת. לכן, מומלצים צעדים הנדרשים כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים העומדים על הפרק. ועוד טוענים מחברי הדוח, כי בהיעדר יעדים ברורים של שימוש בטכנולוגיה מתקדמת והיות השימוש מבוסס על פיתוח מיומנויות בסיסיות של התלמידים, שימוש יתר בכלים הטכנולוגיים עלול להביא ליותר נזק מאשר תועלת ולפגוע בפיתוח הבנה תפיסתית מעמיקה ומיומנויות חשיבה ברמה גבוהה. | |
| | המחבר מציע תפיסה ביקורתית כלפי השיח של חברת הידע ותפיסת הטכנולוגיה הדיגיטלית כאמצעי פדגוגי עצמאי, שיביא להקניית המיומנויות הדרושות לשוק העבודה המודרני. הוא מכנה את התפיסה הזאת "דטרמיניזם מידעני", שבמסגרתו מידע נתפס כגורם חיובי, מנוטרל מיחסי כוח, המאפשר למידה המתמקדת בהנגשה. הוא מבקר גם את השיח הנגדי, היונק מהתפיסה הרומנטית, הרואה בטכנולוגיה כוח מדכא שמביא לדה-הומניזציה ומהווה איום על החירות האנושית. בניגוד לשתי התפיסות הללו, הטכנולוגיה טרם שינתה את ההוראה באופן מהותי ולא הביאה למהפכה במערכת החינוך. מודגש הצורך להתייחס לטכנולוגיה כתלוית ההקשר החברתי, התרבותי והפוליטי. המחבר טוען, כי השפעתה של הטכנולוגיה, תהיה ככל שתהיה, נגזרת מההקשר של יישומה, מהאופן שבו נעשה בה שימוש, ממוטיבציה ומתפיסות פדגוגיות של המורים. | |
| | המאמר מתמקד בצורת הלמידה של "הילידים הדיגיטליים" - ילדים שכל חייהם עוברים בסביבת עתירת טכנולוגיה, מלאה במשחקים ובכלים של העידן הדיגיטלי. ניתוח תוצאות השימוש באמצעים טכנולוגיים נעשה על בסיס ההבחנה בין המעורבות האותנטית, הנובעת ממוטיבציה פנימית לבין המעורבות הריטואלית, הנובעת ממניעים חיצוניים, שאינם קשורים לתוכן הנלמד. המחקר הראה, כי מרבית התלמידים אכן רוצים ללמוד בסביבה עתירת טכנולוגיה ומעדיפים אמצעי הוראה דיגיטליים על פני אמצעי הוראה מסורתיים. עם זאת, לעתים הם מתעניינים בהם יותר מאשר בתוכן הנלמד והשימוש בטכנולוגיה עלול לקדם מעורבות ריטואלית. רק כאשר השימוש בטכנולוגיה מסייע ללמוד חומר משמעותי, רלוונטי וחדש בפני עצמו, וכאשר התלמידים מקבלים לידיהם את היכולת לקחת אחריות על תהליך הלמידה באמצעות הכלים הטכנולוגיים, רק אז השימוש בטכנולוגיה אכן מטיב עם התלמידים ועשוי להגביר את מעורבותם האותנטית בלמידה. | |
| | המאמר מברר את משמעות המונח "אוריינות המידע" לאור התפתחויות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת. המחברים מתארים את התפתחותה של התפיסה המודרנית של אוריינות המידע, מציינים את תיאוריות הלמידה, המהוות מסגרת תפיסתית להבנתו, ומצביעים על הקשר העמוק בין אוריינות המידע לאוריינות דיגיטלית כשתי יכולות משלימות. במאמר נערכת השוואה בין דגמים שונים של אוריינות מידע ומתבררים השלבים העיקריים של תהליך חיפוש המידע באמצעות המשאבים המקוונים. | |
| | המחברים דנים בפדגוגיה קונסטרוקטיביסטית כבסיס התפיסתי לשילוב טכנולוגיה בפרקטיקות ההוראה. המאמר מתאר את התנאים החיוניים להצלחת השימוש באמצעיים טכנולוגיים ואת המכשולים בדרך לאינטגרציית הטכנולוגיה. המחברים טוענים, שכדי שהשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים יניב פירות, על בתי הספר לקבוע יעדים ברורים לשימוש בטכנולוגיה, לזהות את צורכי התלמידים הדורשים מענה ולהתאים את הכלים הטכנולוגיים אליהם. זאת ועוד, המורים חייבים להיות חלק אינטגרלי מכל תכנית של אינטגרציית הטכנולוגיה בלמידה. | |
| | המאמר מתאר את התפיסה של ההוליזם "הקוונטי" של דויד בום ואת השלכותיה על הבנת תהליכי למידה בעולם המודרני. לדעת המחברים, הפרדיגמה הקוונטית מייצרת תפיסה של למידה כוללנית, הרואה את הלמידה כמתרחשת ברשת של קשרים מגוונים, כאשר הלמידה מתמקדת לא בתופעות כשלעצמן, אלא בקשרים ביניהן. גילוי הקשר הקיים מהווה את חוויית הלמידה העיקרית, המתמקדת בפיתוח חשיבה ביקורתית ושמה דגש על ידע בין-דיסציפלינרי. המאמר דן בהשלכות תפיסה זו על הלמידה וההוראה המקוונת. | |
| | מחבר המאמר מציע להתגבר על החלוקה בין למידה פורמלית ללמידה לא פורמלית ולראות את הסביבה של הלמידה הפורמלית בבית הספר ואת ההקשרים המגוונים שבהם מתרחשת הלמידה הלא פורמלית במהלך השגרה היום-יומית, כרצף אחד של סביבות למידה. רשת הקשרים השזורים בתוך מכלול ההקשרים השונים מקדמת את כינונה של זהות הלמידה, כאשר טכנולוגיות המידע והתקשורת ממלאות את תפקיד המתווך, המקשר והמוביל בתהליך מחיקת הגבולות בין הקשרי למידה שונים וכינון זהות הלמידה. הגישה המוצעת של "חיי הלמידה" מפתחת את תפיסת הלמידה לאורך החיים ומציעה לראות את החיים כהקשר ללמידה. | |
| | המאמר מצביע על חשיבותה של מנהיגות במסגרת למידה שיתופית בקבוצות מקוונות הטרוגניות. המחברים טוענים, כי הטרוגניות תרבותית היא מאפיין אמביוולנטי, שעלול להביא גם לתוצאות שליליות, כגון רמה גבוהה של עימותים, דומיננטיות של בעלי סמכות וקיום שיח דומיננטי, אך מנהיגות הופכת את ההטרוגניות ליתרון. בקבוצות ההטרוגניות סגנון המנהיגות שומר על השוויון בהשתתפות, תוך כדי הקפדה על הערכה הדדית, מפחית את רמת החרדות ואת אי הוודאות של הלומדים ומשום כך מעלה את שביעות רצונם ומאפשר להגיע לתוצאות לימודיות טובות יותר מאשר במסגרת הקבוצה ההטרוגנית. | |
|
|
.png)
