| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | המאמר מציג סקירת מחקרים בדבר תחושת הבדידות המאפיינת ילדים ובני נוער שעל הרצף האוטיסטי. במאמר מתוארות סיבותיהם והשלכותיהם של הבדידות והבידוד החברתי, המאפיינים ילדים ובמיוחד בני נוער עם אוטיזם ונדונה תפיסתם הייחודית של מושג החברות. כמו כן, במאמר נדונות סוגיות,שבהן קיימים חילוקי דעות בקרב החוקרים, כמו מגמה להעדיף קשרים חברתיים הומו-פילים מול הנטייה להתחבר לצעירים עם התפתחות תקינה. מודגש הצורך בהתערבויות יזומות כדי להגן על הצעירים מפני ההשלכות השליליות של תחושת הבדידות והבידוד החברתי ומוצגים סוגים עיקריים של התערבויות. |  |
| | המאמר דן במאפיינים הייחודיים של תחושת הבדידות ותפיסת החברות על ידי אנשים על הספקטרום האוטיסטי והשפעתם על תחושת הרווחה. במחקר האמפירי נמצא, כי תחושת הבדידות בקרב מבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה מפחיתה את שביעות הרצון מהחיים ומעלה את הסיכון לדיכאון ולחרדה, כאשר הקשר החזק ביותר נמצא בין בדידות לבין דיכאון. בנוסף לכך, נמצא קשר הפוך בין מספר החברים וקיום קשרי ידידות קרובים לבין הרגשת הבדידות. ירידה ברמת הבדידות והרחבת רשת החברויות עשויות להשפיע באופן משמעותי על הרווחה הכללית של מבוגרים עם אוטיזם |  |
| | המאמר דן בתחושת הבדידות ובאופי החברויות הנוצרות על ידי בני נוער עם אוטיזם בתפקוד גבוה, הלומדים בבתי ספר רגילים ובקשרם החברתי והרגשי לבני גילם עם התפתחות תקינה. המחקר מלמד, כי בניגוד לדעה הרווחת, לנערים עם אוטיזם יש רצון ליצור קשרים עם בני נוער אחרים, אולם הם מרגישים את הפער בין רצונותיהם לבין המציאות. במחקר נצפתה מגמה של בני נוער עם אוטיזם לבחור לעצמם חברים מתוך אלה שכמותם, הנמצאים על הרצף האוטיסטי. בנוסף לכך, נמצא, כי מרבית הנערים עם אוטיזם שהשתתפו במחקר היו מודרים או נמצאו בשולי המערכת החברתית הכיתתית ומעורבותם בקבוצות החברתיות הייתה נמוכה. נדונו השלכות תיאורטיות ומעשיות מממצאי המחקר. |  |
| | המאמר דן בנושא החרדה החברתית כתופעה נלווית להפרעות על הרצף האוטיסטי. במחקר שבחן את התסמינים הקליניים של חרדה חברתית בקרב מבוגרים עם אוטיזם נמצא, כי כ-50% מהנחקרים מראים תסמינים העונים להגדרה הדיאגנוסטית של חרדה חברתית, כאשר שכיחותה בקרב נשים גבוהה יותר מאשר בקרב גברים. אנשים עם אוטיזם, הסובלים מחרדה חברתית, הראו רמה גבוהה יותר של לחץ והתאפיינו בלקות חמורה יותר בתגובתיות החברתית, כולל פגיעה בתקשורת חברתית ובמוטיבציה חברתית. עם זאת, הם ביטאו באופן ברור את רצונם לאינטראקציות חברתיות, אך רצון זה היה מלווה בפחד מפני הערכה שלילית מצד אחרים. ממצאי המחקר מראים, כי הניתוק החברתי של אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה נובע, לעתים קרובות, לא מחוסר עניין באינטראקציות חברתיות, אלא מהיעדר ידע ומיומנויות של תקשורת בין-אישית. החרדה החברתית משתקת אותם וגורמת להם להימנעות ממפגשים חברתיים, מה שמביא לצמצום נוסף של הזדמנויות ללמידה ולאימון של מיומנויות חברתיות. |  |
| | במאמר מוצגים המאפיינים הייחודיים של תיאוריית התודעה בקרב צעירים על הרצף האוטיסטי. נטען כי לקות בתיאוריית התודעה – אי-מודעות לשוני בין פרספקטיבות של אחרים לפרספקטיבה עצמית – פוגעת בהבנה החברתית ומביאה ללקות במיומנויות חברתיות. נסקרות התערבויות המכוונות לפיתוח מיומנויות של אימוץ פרספקטיבות חברתיות שונות על ידי ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. נטען, כי בעת עיצוב ההתערבות יש לשים דגש מיוחד על פיתוח היכולת להעברת המיומנויות המוקנות להקשרים אחרים. |  |
| | המאמר בוחן את היעילות של התערבות ממוקדת בפיתוח מיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה - S. S. GRIN-HFA. נמצא, כי בעקבות ההתערבות ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה הראו שיפור משמעותי במיומנויות חברתיות, במה שקשור למודעות חברתית, מוטיבציה לאינטראקציה חברתית ותקשורת חברתית. כמו כן, ההורים שהשתתפו בתכנית דיווחו על שיפור ביעילות העצמית במה שקשור לסיוע לילדיהם להתמודד עם מצבים חברתיים ולבצע משימות חברתיות. |  |
| | המאמר בוחן את התוצאות של יישומה והרחבתה של התערבות ,PEERS הממוקדת בפיתוח מיומנויות חברתיות בקרב בני נוער עם אוטיזם בתפקוד גבוה. במאמר מוצגים העקרונות התיאורטיים של ההתערבות ומסגרת המפגשים. המחקר מראה את האפקטיביות של PEERS ואת היותה מלמדת בהצלחה מיומנויות חברתיות ממוקדות. בעקבות ההשתתפות בתכנית נצפה שיפור משמעותי בממדים של מיומנויות חברתיות, מיומנויות של בילוי משותף, ירידה ניכרת בתסמיני החרדה החברתית, בתסמיני אוטיזם עיקריים ובהתנהגויות בעייתיות. |  |
| | המאמר מתאר את יישום תכנית PEERS, המותאמת לצורכי צעירים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. התכנית מתמקדת ביצירה ובקיום קשרי חברות, ניהול מצבי עימות והדרה. הערכה הראתה שיפור משמעותי של מיומנויות חברתיות כלליות, עלייה בתדירות המעורבות החברתית, בידע ובמיומנויות חברתיות. כמו כן, נצפה צמצום משמעותי בהיקף התסמינים הקשורים לאוטיזם בתחומים של תגובתיות חברתית. נמצא, כי השיפור במיומנויות החברתיות נשמר לאורך זמן והמיומנויות ניתנות להעברה להקשרים אחרים. |  |
| | במאמר מוצגות תוצאות ההערכה האמפירית הכמותית והאיכותנית של התערבות KONTAKT, הממוקדת בפיתוח מיומנויות חברתיות. משתתפי המחקר הראו שיפור במגוון תחומים, כמו תקשורת מילולית ולא מילולית, ניהול עימותים, העלאת הביטחון העצמי במצבים חברתיים, עצמאות גבוהה יותר בשגרת היום-יום ופיתוח מודעות למאפייני האוטיזם. ממצאי המחקר מלמדים, כי נדרשת הערכה איכותנית, בנוסף להערכה כמותנית להבנה טובה יותר של מגוון והיקף ההשפעות של ההתערבויות הקבוצתיות, הממוקדות בפיתוח מיומנויות חברתיות בקרב אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. |  |
| | המאמר דן בהבדלים בין אוטיזם בתפקוד גבוה ללקות למידה בלתי מילולית במה שקשור לתפיסה חברתית ולהיבטים תפקודיים. ממצאי המחקר מלמדים על דמיון בין שתי הקבוצות במדדים של התנהגות, בנסיגה ממצבים חברתיים ובדרך הבנת אינטראקציות חברתיות.המחברים מדגישים את המכנה המשותף בין שתי הקבוצות וטוענים,כי יש להן דרגות שונות של קושי בתפיסה החברתית ולא קיימים ביניהן הבדלים איכותניים. |  |
| | במאמר נטען, כי תלמידים עם לקויות למידה נמצאים בסיכון גבוה יחסית להתפתחות בעיות בתחום התקשורת. התגברות על בעיות אלה קשורה לגורמים, כמו: השלמה עם לקויות הלמידה, מודעות עצמית, התמדה, הצבת יעדים ומערכת של תמיכה חיובית. מחברי המאמר מתארים התערבות המכוונת להעלאת המודעות של התלמידים ללקויות הלמידה שלהם, פיתוח מיומנויות של סנגור עצמי, שיפור יכולת ההסתגלות, העלאת הדימוי העצמי והפחתה בתחושת הבדידות. הערכת ההתערבות מצביעה על הצלחתה במגוון תחומים. נדונות המסקנות המעשיות באשר לעיצוב וליישום התערבויות דומות עבור תלמידים עם לקויות למידה. |  |
| | המאמר מציג חקר מקרה של ילד בן 10, הסובל משילוב של הפרעות הספקטרום האוטיסטי ולקויות למידה חמורות. התברר, כי למרות השילוב בין אוטיזם ללקויות למידה, לילד הנחקר יש מוטיבציה חברתית לקיים קשרי חברות; הוא נכנס לאינטראקציות חברתיות עם חבריו ובקשריו איתם חורג מתחום האינטרסים הצר. חברויותיו נמשכות פרקי זמן משמעותיים. המחקר מאשר את הפרספקטיבה של מסוגלות ומאיר על ההישגים בתחום בניית קשרים בין-אישיים הניתנים להשגה, למרות השילוב בין אוטיזם ללקויות למידה חמורות. |  |
|
|