גיליון מספר 7: "האחר הוא אני" – הספקטרום האוטיסטי בראי החברתי

שלומית סדרס-ליבוביץ

המאמר דן במאפיינים הייחודיים של תחושת הבדידות ותפיסת החברות על ידי אנשים על הספקטרום האוטיסטי והשפעתם על תחושת הרווחה. במחקר האמפירי נמצא, כי תחושת הבדידות בקרב מבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה מפחיתה את שביעות הרצון מהחיים ומעלה את הסיכון לדיכאון ולחרדה, כאשר הקשר החזק ביותר נמצא בין בדידות לבין דיכאון. בנוסף לכך, נמצא קשר הפוך בין מספר החברים וקיום קשרי ידידות קרובים לבין הרגשת הבדידות. ירידה ברמת הבדידות והרחבת רשת החברויות עשויות להשפיע באופן משמעותי על הרווחה הכללית של מבוגרים עם אוטיזם

המאמר דן בנושא החרדה החברתית כתופעה נלווית להפרעות על הרצף האוטיסטי. במחקר שבחן את התסמינים הקליניים של חרדה חברתית בקרב מבוגרים עם אוטיזם נמצא, כי כ-50% מהנחקרים מראים תסמינים העונים להגדרה הדיאגנוסטית של חרדה חברתית, כאשר שכיחותה בקרב נשים גבוהה יותר מאשר בקרב גברים. אנשים עם אוטיזם, הסובלים מחרדה חברתית, הראו רמה גבוהה יותר של לחץ והתאפיינו בלקות חמורה יותר בתגובתיות החברתית, כולל פגיעה בתקשורת חברתית ובמוטיבציה חברתית. עם זאת, הם ביטאו באופן ברור את רצונם לאינטראקציות חברתיות, אך רצון זה היה מלווה בפחד מפני הערכה שלילית מצד אחרים. ממצאי המחקר מראים, כי הניתוק החברתי של אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה נובע, לעתים קרובות, לא מחוסר עניין באינטראקציות חברתיות, אלא מהיעדר ידע ומיומנויות של תקשורת בין-אישית. החרדה החברתית משתקת אותם וגורמת להם להימנעות ממפגשים חברתיים, מה שמביא לצמצום נוסף של הזדמנויות ללמידה ולאימון של מיומנויות חברתיות.

המאמר בוחן את היעילות של התערבות ממוקדת בפיתוח מיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה - S. S. GRIN-HFA. נמצא, כי בעקבות ההתערבות ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה הראו שיפור משמעותי במיומנויות חברתיות, במה שקשור למודעות חברתית, מוטיבציה לאינטראקציה חברתית ותקשורת חברתית. כמו כן, ההורים שהשתתפו בתכנית דיווחו על שיפור ביעילות העצמית במה שקשור לסיוע לילדיהם להתמודד עם מצבים חברתיים ולבצע משימות חברתיות.

המאמר מתאר את יישום תכנית PEERS, המותאמת לצורכי צעירים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. התכנית מתמקדת ביצירה ובקיום קשרי חברות, ניהול מצבי עימות והדרה. הערכה הראתה שיפור משמעותי של מיומנויות חברתיות כלליות, עלייה בתדירות המעורבות החברתית, בידע ובמיומנויות חברתיות. כמו כן, נצפה צמצום משמעותי בהיקף התסמינים הקשורים לאוטיזם בתחומים של תגובתיות חברתית. נמצא, כי השיפור במיומנויות החברתיות נשמר לאורך זמן והמיומנויות ניתנות להעברה להקשרים אחרים.

המאמר דן בהבדלים בין אוטיזם בתפקוד גבוה ללקות למידה בלתי מילולית במה שקשור לתפיסה חברתית ולהיבטים תפקודיים. ממצאי המחקר מלמדים על דמיון בין שתי הקבוצות במדדים של התנהגות, בנסיגה ממצבים חברתיים ובדרך הבנת אינטראקציות חברתיות.המחברים מדגישים את המכנה המשותף בין שתי הקבוצות וטוענים,כי יש להן דרגות שונות של קושי בתפיסה החברתית ולא קיימים ביניהן הבדלים איכותניים.

המאמר מציג חקר מקרה של ילד בן 10, הסובל משילוב של הפרעות הספקטרום האוטיסטי ולקויות למידה חמורות. התברר, כי למרות השילוב בין אוטיזם ללקויות למידה, לילד הנחקר יש מוטיבציה חברתית לקיים קשרי חברות; הוא נכנס לאינטראקציות חברתיות עם חבריו ובקשריו איתם חורג מתחום האינטרסים הצר. חברויותיו נמשכות פרקי זמן משמעותיים. המחקר מאשר את הפרספקטיבה של מסוגלות ומאיר על ההישגים בתחום בניית קשרים בין-אישיים הניתנים להשגה, למרות השילוב בין אוטיזם ללקויות למידה חמורות.