| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | פרק זה, מתוך המדריך לעיצוב התערבויות בתחום פיתוח קריירה, סוקר את התפיסות התיאורטיות העיקריות של התפתחות קריירה. המחברים מתארים את הבסיס הרעיוני, את הטענות העיקריות ואת המסקנות של כל תפיסה ומדגישים, כי אפשר- ולפעמים אף מומלץ - לשלב בין מספר תיאוריות במהלך עיצוב ההתערבות. הגישה האקלקטית מסייעת לגלות גמישות ולהתאים את פרטי ההתערבות לצורכי התלמידים. |  |
| | המאמר סוקר את התפיסות העיקריות של כינון זהות תעסוקתית ומביא ממצאי מחקרים אמפיריים על אודות הקשר בין הזהות התעסוקתית לזהויות אחרות, על הגורמים המביאים להתפתחותה של זהות תעסוקתית והמשפיעים עליה, והשלכותיה על התמודדות עם אתגרים בעולם התעסוקה המודרני. ממצאים אלה מצביעים על התועלת הרבה בהתערבויות, הנערכות בגיל הנערות המאוחרת, המיועדות לדרבן את בני הנוער לתהליך של אקספלורציה (חיפוש וחקר), לבירור זהותם התעסוקתית ולפיתוח זהות תעסוקתית דינמית, אקטיבית וגמישה, שתאפשר להם להתמודד בהצלחה עם האתגרים של עולם התעסוקה המודרני. |  |
| | המאמר מתאר את התהליך של פיתוח קריירה וכינון זהות תעסוקתית בגילאי הילדות והנערות בהתבסס על התפיסה ההתפתחותית של אריקסון ומרסיה. מתוארים שלבים של תהליך כינון הזהות והמייצבים השונים של הזהות התעסוקתית אצל בני נוער; מפורטות ההשלכות של ההבחנה בין השלבים השונים של פיתוח זהות תעסוקתית וזיהוי מייצביה והשפעתה על עיצוב התערבויות בתחום פיתוח קריירה עבור בני נוער. |  |
| | המחקר בוצע לנוכח המגמה המדאיגה של ירידה במספר הצעירים הבוחרים לעצמם קריירה בתחומי המדעים, המתמטיקה, הטכנולוגיה וההנדסה. במחקר נבחנו סוגים שונים של חוויות מחוץ לבית הספר כגורמים שעשויים למלא תפקיד משמעותי בבניית אינטרס אישי יציב לעסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה. נטען, כי בעיצוב ההתערבויות יש לשלב בין מגוון פעילויות חווייתיות, המפתחות תחושת זהות ושייכות לתחום המדע לבין הספקת מידע מפורט, אמין ומאוזן על מסלולי לימודים שונים ועל קריירה. |  |
| | המחקר נשען על תיאוריית הזהות התעסוקתית של הולנד (Holland, 1997), שבחן את התפקיד ש"משחקת" אישיותו של התלמיד בבחירת מקצועות לימוד בבתי ספר תיכוניים. בין היתר, אומתו קשרים בין מופנמות/מוחצנות התלמידים וגם מכוונות למטרה ויציבות רגשית לבין בחירתם במסלולי מדע או חברה. כמו כן, נמצאו הבדלים מגדריים ברמת האוטונומיה בקרב התלמידים, שבוחרים במסלולים של מדע וחברה, מה שמצביע על השפעת הסטריאוטיפים המגדריים. ממצאי המחקר מלמדים, שיש למקד את מאמצי הייעוץ וההכוונה בבחירת תחומי הלימודים והקריירה, כך שיתאימו למאפיינים האישיותיים של התלמידים. |  |
| | המחקר בוחן את הדרך ליישום עקרונות הפסיכולוגיה החיובית במהלך עיצוב התערבויות לפיתוח קריירה. הוצע לשלב בין תפיסת הנכסים ההתפתחותיים והאישיים של הפסיכולוגיה החיובית לבין התפיסה הקונסטרוקטיביסטית של בניית קריירה. כמו כן, הוצע להשתמש בנרטיב האישי ככלי מרכזי, המאפשר לבני נוער לזהות את התכונות הפנימיות של האישיות ואת הדרכים המיטביות להתמודד עם מחסומים פנימיים וחיצוניים העומדים בדרכם לפיתוח קריירה. |  |
| | המחברים טוענים, כי התערבות לפיתוח קריירה, שאינה לוקחת בחשבון את ההקשר הייחודי של שכונת מצוקה, אינה יכולה לסייע לבני הנוער המתגוררים בשכונות אלה להתגבר על מחסומים חיצוניים ופנימיים. לשם כך, נדרשת התערבות עמוקה וממושכת יותר, המקדמת פיתוח מגוון מיומנויות הנדרשות בעולם התעסוקה המודרני. מחקר ההערכה שבוצע לאחר ביצוע שתי התערבויות בקרב בני נוער משכונות מצוקה מצביע על יתרונותיו של דגם ההתערבות האינטגרטיבית על פני דגם ההתערבות המסורתי, שלא הביא לתוצאות ממשיות. |  |
| | המחקר אישר את הפנמת הסטריאוטיפים המגדריים על ידי בני נוער הניגשים לבחירה של תחום המקצוע העתידי. התברר, כי אידיאולוגיה מגדרית משפיעה על בנים יותר מאשר על בנות. כך, אידיאולוגיה מגדרית משפיעה על הבחירות הלימודיות של בנים ועל הערכים שהם רואים כחשובים בקריירה העתידית שלהם וגם על העדפותיהם העכשוויות של מקצועות הלימוד. לעומת זאת, אצל בנות, הסטריאוטיפים המגדריים משפיעים על הערכתן העצמית במה שקשור למסוגלותן הוורבאלית ואינם מביאים בהכרח לבחירה במסלול לימודי "נשי". באופן פרדוקסלי,החברה המודרנית מקבלת יותר את הבחירה ה"גברית" של בת, אך טרם השכילה לקבל את הבחירה ה"נשית" של בן, מה שמונע מבני נוער גברים להיכנס לתחומי לימוד וקריירה הנחשבים למאפיינים את הנשים. |  |
| | המחקר התבסס על התפיסה של אקולוגיה תרבותית ובחן את הסיבות המביאות נערות לטיניות בארצות הברית לבחור בקריירה בתחום המדע והטכנולוגיה למרות היותה מנוגדת לסטריאוטיפים המגדריים והתרבותיים המקובלים בחברה שבה הן חיות. המחקר זיהה מספר גורמים עיקריים, השייכים לתחומים האישי, המשפחתי, הבית ספרי והקהילתי, המשפיעים על הנערות. נמצא כי סטודנטיות למדעים מקרב משפחות לטיניות מפתחות כלים, המאפשרים להן לקיים זהויות מרובות ולהפוך את שילוב הזהויות ליתרון - מאפיין ייחודי המקנה להן כוח והזדמנויות חדשות. בנוסף לכך, מודגשת החשיבות של מעורבות אמוציונאלית לפיתוח זהות מקצועית מדעית. |  |
| | המאמר מוקדש להשפעת הלימודים האקדמיים על חייהן של נשים מוסלמיות. ראיונות עם סטודנטיות מוסלמיות, הלומדות באוניברסיטאות בארץ, מאפשרים להבחין בתהליך ההעצמה שמתפתח בכמה שלבים ומביא בסופו של דבר להעצמה עצמית. חוויית הלמידה והחקירה ורכישת ידע חדש מאפשרים לנשים לפתח מודעות לחוזקות הפנימיות שלהן ומקדמים את המסוגלות להתנגדות מוסרית לנוכח ההסדרים המגדריים המפלים, מעשירים את חייהן ומעניקים להן תחושה של מימוש עצמי. ההשפעה המעצימה של הלימודים האקדמיים באה לידי ביטוי במגוון הקשרים. נטען, כי גם כאשר נשים חוזרות לתפקידי המשפחה המסורתיים, לימודים באוניברסיטה מהווים תרומה משמעותית לחייהן. |  |
| | המאמר מפרט את הסיבות מאחורי ההחלטה ללמוד את מקצוע הרפואה בארצות שונות, כאשר נטען כי לזהות האתנית ולשייכות לקבוצת המיעוט יש השלכות משמעותיות על מכלול המניעים. המחקר האיכותני, שנערך בקרב רופאים ערבים בבתי חולים בארץ, הצביע על מספר מניעים פנימיים וחיצוניים שהיו משמעותיים ביותר בבחירת המקצוע. נמצא, בין היתר, כי בדומה לבני מיעוטים אחרים, השייכים לתרבויות קולקטיביסטיות, הרופאים שנטלו חלק במחקר נטו להדגיש את הגורמים המשפחתיים והקהילתיים, שדחפו אותם לבחור במקצוע הרפואה, ולא את רצונם האישי. |  |
| | המאמר מתאר את הסיבות לבחירה במקצוע הסיעוד בקרב סטודנטים לסיעוד במכללה בצפון הארץ, תוך השוואה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית. סיעוד בארץ מהווה אחד המסלולים הראשיים לניידות חברתית עבור קבוצות מקופחות. מעבר לכך, במחקר הנוכחי התברר, כי תחום של סיעוד נתפס כמקצוע מאתגר מבחינה אינטלקטואלית וכי חלק ניכר מהתלמידים היהודים והערבים מחליטים ללמוד את המקצוע מתוך מניעים פנימיים. במחקר נבחנה השפעת ההבדלים המגדריים והאתניים על ההערכה העצמית ועל תחושת ההתאמה למקצוע. |  |
|
|