גיליון מספר 6: אתגרים בפיתוח זהות מקצועית וקריירה

שלומית סדרס-ליבוביץ

המאמר סוקר את התפיסות העיקריות של כינון זהות תעסוקתית ומביא ממצאי מחקרים אמפיריים על אודות הקשר בין הזהות התעסוקתית לזהויות אחרות, על הגורמים המביאים להתפתחותה של זהות תעסוקתית והמשפיעים עליה, והשלכותיה על התמודדות עם אתגרים בעולם התעסוקה המודרני. ממצאים אלה מצביעים על התועלת הרבה בהתערבויות, הנערכות בגיל הנערות המאוחרת, המיועדות לדרבן את בני הנוער לתהליך של אקספלורציה (חיפוש וחקר), לבירור זהותם התעסוקתית ולפיתוח זהות תעסוקתית דינמית, אקטיבית וגמישה, שתאפשר להם להתמודד בהצלחה עם האתגרים של עולם התעסוקה המודרני.

המחקר בוצע לנוכח המגמה המדאיגה של ירידה במספר הצעירים הבוחרים לעצמם קריירה בתחומי המדעים, המתמטיקה, הטכנולוגיה וההנדסה. במחקר נבחנו סוגים שונים של חוויות מחוץ לבית הספר כגורמים שעשויים למלא תפקיד משמעותי בבניית אינטרס אישי יציב לעסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה. נטען, כי בעיצוב ההתערבויות יש לשלב בין מגוון פעילויות חווייתיות, המפתחות תחושת זהות ושייכות לתחום המדע לבין הספקת מידע מפורט, אמין ומאוזן על מסלולי לימודים שונים ועל קריירה.

המחקר בוחן את הדרך ליישום עקרונות הפסיכולוגיה החיובית במהלך עיצוב התערבויות לפיתוח קריירה. הוצע לשלב בין תפיסת הנכסים ההתפתחותיים והאישיים של הפסיכולוגיה החיובית לבין התפיסה הקונסטרוקטיביסטית של בניית קריירה. כמו כן, הוצע להשתמש בנרטיב האישי ככלי מרכזי, המאפשר לבני נוער לזהות את התכונות הפנימיות של האישיות ואת הדרכים המיטביות להתמודד עם מחסומים פנימיים וחיצוניים העומדים בדרכם לפיתוח קריירה.

המחקר אישר את הפנמת הסטריאוטיפים המגדריים על ידי בני נוער הניגשים לבחירה של תחום המקצוע העתידי. התברר, כי אידיאולוגיה מגדרית משפיעה על בנים יותר מאשר על בנות. כך, אידיאולוגיה מגדרית משפיעה על הבחירות הלימודיות של בנים ועל הערכים שהם רואים כחשובים בקריירה העתידית שלהם וגם על העדפותיהם העכשוויות של מקצועות הלימוד. לעומת זאת, אצל בנות, הסטריאוטיפים המגדריים משפיעים על הערכתן העצמית במה שקשור למסוגלותן הוורבאלית ואינם מביאים בהכרח לבחירה במסלול לימודי "נשי". באופן פרדוקסלי,החברה המודרנית מקבלת יותר את הבחירה ה"גברית" של בת, אך טרם השכילה לקבל את הבחירה ה"נשית" של בן, מה שמונע מבני נוער גברים להיכנס לתחומי לימוד וקריירה הנחשבים למאפיינים את הנשים.

המאמר מוקדש להשפעת הלימודים האקדמיים על חייהן של נשים מוסלמיות. ראיונות עם סטודנטיות מוסלמיות, הלומדות באוניברסיטאות בארץ, מאפשרים להבחין בתהליך ההעצמה שמתפתח בכמה שלבים ומביא בסופו של דבר להעצמה עצמית. חוויית הלמידה והחקירה ורכישת ידע חדש מאפשרים לנשים לפתח מודעות לחוזקות הפנימיות שלהן ומקדמים את המסוגלות להתנגדות מוסרית לנוכח ההסדרים המגדריים המפלים, מעשירים את חייהן ומעניקים להן תחושה של מימוש עצמי. ההשפעה המעצימה של הלימודים האקדמיים באה לידי ביטוי במגוון הקשרים. נטען, כי גם כאשר נשים חוזרות לתפקידי המשפחה המסורתיים, לימודים באוניברסיטה מהווים תרומה משמעותית לחייהן.

המאמר מתאר את הסיבות לבחירה במקצוע הסיעוד בקרב סטודנטים לסיעוד במכללה בצפון הארץ, תוך השוואה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית. סיעוד בארץ מהווה אחד המסלולים הראשיים לניידות חברתית עבור קבוצות מקופחות. מעבר לכך, במחקר הנוכחי התברר, כי תחום של סיעוד נתפס כמקצוע מאתגר מבחינה אינטלקטואלית וכי חלק ניכר מהתלמידים היהודים והערבים מחליטים ללמוד את המקצוע מתוך מניעים פנימיים. במחקר נבחנה השפעת ההבדלים המגדריים והאתניים על ההערכה העצמית ועל תחושת ההתאמה למקצוע.