גיליון מספר 5: חשיבה ואוריינות מתמטית: עבר-הווה-עתיד

שלומית סדרס-ליבוביץ

המאמר מדגיש את החשיבות של התאמת הוראת המתמטיקה למאפייני החברה ושוק העבודה המודרני. ההבדל העיקרי בין המתמטיקה, כפי שהיא נלמדת בבתי הספר, לבין המתמטיקה הנדרשת בעולם התעסוקה, מתואר באמצעות המונח "אוריינות טכנו-מתמטית", שנמצא מחוץ לתכנית הלימודים המסורתית במתמטיקה. על החינוך המתמטי להתמקד בפיתוח אוריינות טכנו-מתמטית ומיומנויות של פתרון בעיות ותקשורת בין-אישית, גמישות מחשבתית, התמודדות עם אי-ודאות ויכולת פירוש דגמים מתמטיים של אינטראקציה בין משתנים. במאמר מודגשת החשיבות של הגישה היצירתית למתמטיקה וזאת בניגוד לתפיסת ההוראה המתמקדת בתרגול ובחזרה על פעולות שגרתיות.

המחקר בוחן את ההבדלים המגדריים בפיתוח חרדת מתמטיקה. התפיסה המקובלת היא, כי חרדת מתמטיקה קיימת בקרב בנות בצורה חזקה יותר מאשר בקרב בנים, אולם סקירת המחקרים מראה, כי מדובר בחרדה כתכונה ולא כחרדה מצבית. לעומת זאת, המחקר האמפירי לא מצא הבדלים משמעותיים בין בנים לבנות ברמת חרדת מתמטיקה מצבית. בנוסף לכך, נמצא, כי תפיסת מסוגלות עצמית במתמטיקה בקרב בנות נמוכה בהשוואה לבנים. המחברים טוענים, כי הערכה עצמית נמוכה ותפיסת חרדה כתכונה מתפתחים תחת ההשפעה של הסטריאוטיפ השלילי על אי-כשירותן של בנות למתמטיקה, וממליצים על מספר צעדים מעשיים לשיפור המצב.

המאמר עוסק בניתוח מונחים של מחוננות ויצירתיות במתמטיקה. נסקרים המאפיינים העיקריים של מחוננות מתמטית, כפי שהם מופיעים בספרות המקצועית. מתה-ניתוח של המחקרים העוסקים בפיתוח יצירתיות מתמטית מאפשר להצביע על חמישה עקרונות שניתן ליישם בהוראת המתמטיקה לבני נוער. לדעת הכותב, מתמטיקאי יצירתי הוא איש אשכולות, שיודע לקשר בין תחומי ידע שונים ומשלב בין מדע לאמנות. במאמר מוצג הדגם התפיסתי המקשר בין המונחים של חוננות ויצירתיות בבתי הספר ובעולם המתמטיקאים המקצועיים.

המאמר מתאר מחקרים שבחנו את האינטראקציה בין למידה שיתופית בזוגות לסוג הלמידה. נמצא כי הלמידה השיתופית תורמת במקרה של למידה קונצפטואלית, אך עלולה להזיק בעת הלמידה הפרוצדורלית. הלמידה הקונצפטואלית בקבוצות מקדמת את ההבנה של המונחים המתמטיים, בעוד שהלמידה הפרוצדורלית בקבוצות גורמת לחלוקה של המשימה, השתתפות לא שווה של התלמידים ומקדמת אסטרטגיות למידה לא יעילות. עם זאת, ניתן להעלות את היעילות של הלמידה הפרוצדורלית בקבוצות על ידי גיוון רב יותר של המשימות והצגת בעיות המאפשרות גישות שונות לפתרון.

המאמר מתאר את ההבדלים בפרקטיקה של הוראת מתמטיקה בבתי הספר היסודיים בפינלנד ובשוודיה. ההשוואה נערכה על רקע פער ניכר בין התוצאות של תלמידי שתי המדינות השכנות במבחנים הבינלאומיים. הוראת המתמטיקה בפינלנד מקדמת את הפרקטיקה של עיצוב השיעורים, המבוסס על קידום הבנה קונצפטואלית ופרוצדורלית של התלמידים. על המורה לפעול לפיתוח מודעות תלמידים לתהליכי למידה, להציג את הנושאים הנלמדים בבהירות ובעקביות ולפתח הערכה מעצבת. בשוודיה, לעומת זאת, מושם דגש על הקשבה לרעיונות התלמיד, כאשר הידע המתמטי נבנה על סמך תפיסות התלמיד. מהמורה נדרש לגלות גמישות ויכולת להתאים את ההוראה למצב התלמידים בכיתה. תרבות הוראת המתמטיקה בכיתות א'-ג' בשוודיה, המבוססת על רעיונות של הילדים וחוויותיהם היום-יומיות, דומה לתרבות המאפיינת בדרך כלל את הסביבה של טרום בית הספר. כמו כן, מודגש השוני במעמד המורה בין שתי המדינות.

המאמר מתאר את תוצאותיו של פרויקט המכוון להעלאת מעורבותן של אימהות לטיניות בהוראת המתמטיקה לילדיהן. נמצא, כי הלמידה המשותפת של ההורים סייעה לבנות גשרים בין חוויות ההורים לחוויות הילדים. תפקוד האימהות כלומדות השפיע על ציפיותיהן מילדיהן. כמו כן, על אף שבדרך כלל קול ההורים השייכים לקבוצות מיעוט מושתק או אינו נשמע, התכנית אפשרה ליצור מרחב דיאלוגי, שבו התקיים רב-שיח בין מורים לאימהות סביב נושאי תוכן.