| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
|
| המאמר מתאר את ההשפעה של המתמטיקה ושל דפוסי החשיבה המתמטית על התפתחות התרבות המערבית לאורך ההיסטוריה. המחבר טוען, כי המתמטיקה השפיעה עמוקות על ההסדרים התרבותיים של העולם המערבי ונטלה חלק במאבקים תרבותיים רבים. מעבר להיותה שפת המדע, המתמטיקה שיחקה תפקיד חשוב בפיתוח תפיסות פילוסופיות ואפיסטמולוגיות ובכינון הדרך שבה אנו תופסים את העולם. על המורים המלמדים מתמטיקה לילדים לקחת בחשבון את מרכזיותה עבור העולם המערבי ולהצביע על קשריה המרובים עם כל תחומי התרבות המערבית. |  |
|
| המאמר מדגיש את החשיבות של התאמת הוראת המתמטיקה למאפייני החברה ושוק העבודה המודרני. ההבדל העיקרי בין המתמטיקה, כפי שהיא נלמדת בבתי הספר, לבין המתמטיקה הנדרשת בעולם התעסוקה, מתואר באמצעות המונח "אוריינות טכנו-מתמטית", שנמצא מחוץ לתכנית הלימודים המסורתית במתמטיקה. על החינוך המתמטי להתמקד בפיתוח אוריינות טכנו-מתמטית ומיומנויות של פתרון בעיות ותקשורת בין-אישית, גמישות מחשבתית, התמודדות עם אי-ודאות ויכולת פירוש דגמים מתמטיים של אינטראקציה בין משתנים. במאמר מודגשת החשיבות של הגישה היצירתית למתמטיקה וזאת בניגוד לתפיסת ההוראה המתמקדת בתרגול ובחזרה על פעולות שגרתיות. |  |
|
| המאמר מתאר פרויקט ללמידת ההיסטוריה של המתמטיקה כחלק מלימודי המתמטיקה, במסגרת תכנית הלימודים הרגילה. המטלות הקשורות בחקר היסטורי או בקריאת טקסטים מתמטיים, המשקפים את התפתחות המונחים המתמטיים הקיימים, מאפשרים להעשיר את ידע התלמידים ולהעמיק את הבנתם בחומר הנלמד. מומלץ לאחד את לימוד המתמטיקה עם לימוד ההיסטוריה של המתמטיקה בכיתות הגבוהות של בתי הספר התיכוניים, באמצעות עבודת חקר בקבוצות קטנות, שבמסגרתה תלמידים יחקרו נושאים מתמטיים והיסטוריים-תרבותיים מזוויות ראייה מגוונות. |  |
|
| המחקר בוחן את ההבדלים המגדריים בפיתוח חרדת מתמטיקה. התפיסה המקובלת היא, כי חרדת מתמטיקה קיימת בקרב בנות בצורה חזקה יותר מאשר בקרב בנים, אולם סקירת המחקרים מראה, כי מדובר בחרדה כתכונה ולא כחרדה מצבית. לעומת זאת, המחקר האמפירי לא מצא הבדלים משמעותיים בין בנים לבנות ברמת חרדת מתמטיקה מצבית. בנוסף לכך, נמצא, כי תפיסת מסוגלות עצמית במתמטיקה בקרב בנות נמוכה בהשוואה לבנים. המחברים טוענים, כי הערכה עצמית נמוכה ותפיסת חרדה כתכונה מתפתחים תחת ההשפעה של הסטריאוטיפ השלילי על אי-כשירותן של בנות למתמטיקה, וממליצים על מספר צעדים מעשיים לשיפור המצב. |  |
|
| המאמר מנתח את הדרכים לפיתוח היצירתיות המתמטית בקרב ילדים. בהתבסס על ההגדרה הכללית של יצירתיות, מוצגת תפיסה של יצירתיות במתמטיקה ומתוארים הגורמים המקדמים אותה. המאמר כולל המלצות לעיצוב תכניות התערבות לפיתוח היצירתיות. לדעת המחבר, יש למקד את ההתערבויות האלה בפיתוח מומחיות, חשיבה מקורית, הנעה פנימית וכן מיומנויות של אינטראקציה בין-אישית. |  |
|
| המאמר עוסק בניתוח מונחים של מחוננות ויצירתיות במתמטיקה. נסקרים המאפיינים העיקריים של מחוננות מתמטית, כפי שהם מופיעים בספרות המקצועית. מתה-ניתוח של המחקרים העוסקים בפיתוח יצירתיות מתמטית מאפשר להצביע על חמישה עקרונות שניתן ליישם בהוראת המתמטיקה לבני נוער. לדעת הכותב, מתמטיקאי יצירתי הוא איש אשכולות, שיודע לקשר בין תחומי ידע שונים ומשלב בין מדע לאמנות. במאמר מוצג הדגם התפיסתי המקשר בין המונחים של חוננות ויצירתיות בבתי הספר ובעולם המתמטיקאים המקצועיים. |  |
|
| במאמר מתוארים שלושה סגנונות חשיבה מתמטית: חשיבה אנליטית, חשיבה ויזואלית וחשיבה אינטגרטיבית. הבדלים בסגנונות החשיבה המתמטית בין המורה לתלמיד עלולים להיות מכשול בתקשורת ביניהם ולהאט את תהליך הלמידה. על המורה להיות מודע לסגנון החשיבה המתמטית של התלמידים בכיתה ולהתאים את אופי ההוראה לצרכיהם. |  |
|
| המאמר מתאר מחקרים שבחנו את האינטראקציה בין למידה שיתופית בזוגות לסוג הלמידה. נמצא כי הלמידה השיתופית תורמת במקרה של למידה קונצפטואלית, אך עלולה להזיק בעת הלמידה הפרוצדורלית. הלמידה הקונצפטואלית בקבוצות מקדמת את ההבנה של המונחים המתמטיים, בעוד שהלמידה הפרוצדורלית בקבוצות גורמת לחלוקה של המשימה, השתתפות לא שווה של התלמידים ומקדמת אסטרטגיות למידה לא יעילות. עם זאת, ניתן להעלות את היעילות של הלמידה הפרוצדורלית בקבוצות על ידי גיוון רב יותר של המשימות והצגת בעיות המאפשרות גישות שונות לפתרון. |  |
|
| המאמר מדגיש את החשיבות של הקניית שפה מתמטית ומונחים מתמטיים לתלמידים והשפעתה על הצלחתם במתמטיקה לאורך זמן. מוצעות אסטרטגיות הוראה שתסייענה בפיתוח שליטת התלמידים בשפה המתמטית ובניית אוצר מונחים מתמטיים. כמו כן, בתהליך ההוראה מודגש תפקידו של המורה לגבי ההצגה וההסבר של מונחים מתמטיים בהקשרים מגוונים, ובדיקת רמת ההבנה של התלמידים באמצעות שאילת שאלות ופעילויות מודרכות, המקדמות שימוש עצמאי במונח הנלמד. |  |
|
| המאמר מתאר את ההבדלים בפרקטיקה של הוראת מתמטיקה בבתי הספר היסודיים בפינלנד ובשוודיה. ההשוואה נערכה על רקע פער ניכר בין התוצאות של תלמידי שתי המדינות השכנות במבחנים הבינלאומיים. הוראת המתמטיקה בפינלנד מקדמת את הפרקטיקה של עיצוב השיעורים, המבוסס על קידום הבנה קונצפטואלית ופרוצדורלית של התלמידים. על המורה לפעול לפיתוח מודעות תלמידים לתהליכי למידה, להציג את הנושאים הנלמדים בבהירות ובעקביות ולפתח הערכה מעצבת. בשוודיה, לעומת זאת, מושם דגש על הקשבה לרעיונות התלמיד, כאשר הידע המתמטי נבנה על סמך תפיסות התלמיד. מהמורה נדרש לגלות גמישות ויכולת להתאים את ההוראה למצב התלמידים בכיתה. תרבות הוראת המתמטיקה בכיתות א'-ג' בשוודיה, המבוססת על רעיונות של הילדים וחוויותיהם היום-יומיות, דומה לתרבות המאפיינת בדרך כלל את הסביבה של טרום בית הספר. כמו כן, מודגש השוני במעמד המורה בין שתי המדינות. |  |
|
| המאמר מנתח את תוצאות מבחני PISA של תלמידים מצטיינים במתמטיקה בארצות הנורדיות ומפרט את אסטרטגיות הלמידה האופייניות ואת גורמי ההנעה המנבאים הצלחה בלימודי המתמטיקה. ממצאי המבחנים מצביעים על החשיבות של יחסי תלמיד-מורה על הצלחת התלמידים. מודגש הפער המגדרי המתרחב בקרב תלמידים מצטיינים. |  |
|
| המאמר מתאר את תוצאותיו של פרויקט המכוון להעלאת מעורבותן של אימהות לטיניות בהוראת המתמטיקה לילדיהן. נמצא, כי הלמידה המשותפת של ההורים סייעה לבנות גשרים בין חוויות ההורים לחוויות הילדים. תפקוד האימהות כלומדות השפיע על ציפיותיהן מילדיהן. כמו כן, על אף שבדרך כלל קול ההורים השייכים לקבוצות מיעוט מושתק או אינו נשמע, התכנית אפשרה ליצור מרחב דיאלוגי, שבו התקיים רב-שיח בין מורים לאימהות סביב נושאי תוכן. |  |
|