גיליון מספר 4: אוריינות - הקסם של הטקסט הכתוב

שלומית סדרס-ליבוביץ

המאמר מתאר את המחקר ההשוואתי שבחן את יכולת הספרות להשפיע על "תיאוריית התודעה" של הקורא, תוך כדי הבחנה בין יצירות ספרותיות לספרות המונית. המחקר בחן את השפעת היצירות הספרותיות מול השפעת הספרות ההמונית, הספרות העיונית והיעדר קריאה והצביע על הערך המוסף של יצירות ספרותיות והשפעתן על התודעה של הקורא. ממצאי המחקר מאששים את התרומה שבקריאת יצירות ספרותיות לאורך זמן, לשיפור של תיאוריית התודעה, המבוססת על אינטראקציה בין-אישית. במאמר נדונו ההשלכות של מסקנות המחקר על עיצוב מדיניות חינוכית.

המחברת מתארת את מגוון ההסברים התיאורטיים שניתנו לאהבת הקוראים לספרים עצובים וטרגיים, למשל, בתהליכי ויסות רגשי; קתרזיס; מטה-אמוציות; תהליכים קוגניטיביים של השפעה חברתית; שאיפה למשמעות ולאודמוניה. המחקר הצביע על ההשפעה הייחודית של ספרים עצובים, כאשר המניעים העיקריים לקריאת סיפורים אלה היו מטה-אמוציות ושאיפה לעומק ולמשמעות. בנוסף לכך, נמצא כי גם לתחושת האמפתיה יש השפעה מסוימת, ולו קטנה, על ההעדפות הקוראים.

המחקר שנשען על תיאוריית ההגדרה העצמית בחן את השפעתה של התנהגות המורה על פיתוח הנעה פנימית לקריאה. המחקר מצביע על החשיבות שבמתן מענה על ידי המורה/המנחה לצרכים הפסיכולוגיים של בני נוער בעת הקריאה. מתוארות הדרכים לתמיכה באוטונומיה, בכשירות ובשייכות - הגורמים העיקריים של ההנעה הפנימית. במחקר נמצאו הבדלים מגדריים בהנעה הפנימית לקריאה – זו של הבנים הייתה נמוכה באופן משמעותי מזו של הבנות.

המאמר מבחין בין שני סוגי קריאה עיקריים – קריאה ביקורתית וקריאה מתבוננת ומתאר את מאפייניהם העיקריים ואת ישימותם בהקשרים שונים. נטען, כי מאחורי שני הסוגים הללו עומדת הפרקטיקה של קריאה פעילה. המאמר מדגיש את החשיבות של טיפוח קריאה פעילה כבסיס ההתייחסות לטקסט וללמידה בתחומים שונים, ודן בדרכים לפיתוח מיומנויות של קריאה פעילה בקרב התלמידים.

במאמר נערכה השוואה בין קריאת הספרים המודפסים לקריאת הספרים המקוונים, תוך כדי סקירת המחקרים העדכניים הדנים בהיבטים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים, בהתייחס לקריאה מהדף וקריאה מהמסך. הממצאים מצביעים על כך, כי למרות הפרסום הנרחב לו זכו הספרים הדיגיטליים, הספרים הנדפסים מתאימים טוב יותר לדרישות האופטיות, הקוגניטיביות והמטה-קוגניטיביות של מוח הקורא. כשמדובר בטקסטים מורכבים או ארוכים, קריאה על הנייר, עם עט ביד, יעילה יותר מאשר קריאה במחשב ובאמצעות קורא אלקטרוני.

המאמר מתאר את חשיבותה של הספרות היפה עבור לימודי הגיאוגרפיה. נטען, כי הגיאוגרפיה ההומניסטית רואה את המקום בתור מציאות סובייקטיבית שאותה ניתן לברר על סמך פרספקטיבות האנשים שמכוננים את משמעותו, כאשר תחושות, רגשות ואינטואיציות מעשירות את הידע הגיאוגרפי. לכן, הגיאוגרפיה ההומניסטית המודרנית רואה בספרות מקור חשוב לכינון ידע סביבתי. במאמר נבחנים הקשרים המרובים בין הספרות לבין מאפייני המקום ותפיסת האזורים הגיאוגרפיים השונים.