| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | הספר סוקר בקצרה את התמורות העיקריות שחלו בפרקטיקה של קריאה בתרבות המערבית, החל מהתקופה הקלאסית ועד לימינו. המחברים מתארים את דגמי הקריאה העיקריים ובוחנים את המפגש בין עולם הקורא לעולם הטקסט בהקשר לפרקטיקה התרבותית ולתהליכים החברתיים. |  |
| | המאמר מתאר את המחקר ההשוואתי שבחן את יכולת הספרות להשפיע על "תיאוריית התודעה" של הקורא, תוך כדי הבחנה בין יצירות ספרותיות לספרות המונית. המחקר בחן את השפעת היצירות הספרותיות מול השפעת הספרות ההמונית, הספרות העיונית והיעדר קריאה והצביע על הערך המוסף של יצירות ספרותיות והשפעתן על התודעה של הקורא. ממצאי המחקר מאששים את התרומה שבקריאת יצירות ספרותיות לאורך זמן, לשיפור של תיאוריית התודעה, המבוססת על אינטראקציה בין-אישית. במאמר נדונו ההשלכות של מסקנות המחקר על עיצוב מדיניות חינוכית. |  |
| | במאמר מתואר מחקר אמפירי שבחן את ההשפעה של ספרות יפה על אישיות הקוראים, על סמך התפיסה הפסיכולוגית של "חמשת התכונות הגדולות", המרכיבות את האישיות. תוצאות המחקר הצביעו על השינוי שעברו הקוראים במכלול של התכונות האישיות וברגשות, לעומת קבוצת הביקורת. המאמר מדגיש את הפוטנציאל של ספרות יפה לטרנספורמציה של האישיות, כאשר הנפש האנושית מגיבה לצורה האמנותית באמצעות שינויים דקים, אך משמעותיים, לגבי תפיסתה את העצמי. |  |
| | המחברת מתארת את מגוון ההסברים התיאורטיים שניתנו לאהבת הקוראים לספרים עצובים וטרגיים, למשל, בתהליכי ויסות רגשי; קתרזיס; מטה-אמוציות; תהליכים קוגניטיביים של השפעה חברתית; שאיפה למשמעות ולאודמוניה. המחקר הצביע על ההשפעה הייחודית של ספרים עצובים, כאשר המניעים העיקריים לקריאת סיפורים אלה היו מטה-אמוציות ושאיפה לעומק ולמשמעות. בנוסף לכך, נמצא כי גם לתחושת האמפתיה יש השפעה מסוימת, ולו קטנה, על ההעדפות הקוראים. |  |
| | במאמר נבחנים גורמים מגוונים, התורמים לפיתוח האוריינות בקרב ילדים. נטען, כי מערכת החינוך המודרנית שמה דגש יתר על האסטרטגיות והמיומנויות הקוגניטיביות ונוטה להתעלם מגורמים אחרים. מחברי המאמר סבורים, כי דרוש שילוב בין הגורמים הקוגניטיביים לגורמים הרגשיים ומדגישים את חשיבותה של מטה-קוגניציה, מעורבות והנעה, תפיסה אפיסטמית וחוללות עצמית עבור פיתוח האוריינות. |  |
| | המחקר שנשען על תיאוריית ההגדרה העצמית בחן את השפעתה של התנהגות המורה על פיתוח הנעה פנימית לקריאה. המחקר מצביע על החשיבות שבמתן מענה על ידי המורה/המנחה לצרכים הפסיכולוגיים של בני נוער בעת הקריאה. מתוארות הדרכים לתמיכה באוטונומיה, בכשירות ובשייכות - הגורמים העיקריים של ההנעה הפנימית. במחקר נמצאו הבדלים מגדריים בהנעה הפנימית לקריאה – זו של הבנים הייתה נמוכה באופן משמעותי מזו של הבנות. |  |
| | המאמר נשען על תפיסת ההגדרה העצמית אשר מדגישה את חשיבותה של ההנעה הפנימית בלמידה. נטען, כי תגמולים חיצוניים עלולים לחבל בהנעה לקריאה. במאמר מתואר המחקר האמפירי שבחן את השפעת התגמולים החיצוניים על ההנעה לקריאה. המחקר גילה, כי הענקת פרסים הקשורים לפעילות הקריאה לא רק שאינה פוגעת בהנעה הפנימית לקריאה, אלא עשויה להעלותה ולהגביר את מעורבות התלמידים עם הטקסט. המסקנה היא, כי תגמולים שנבחרים בצורה נכונה עשויים לקדם תרבות של אוריינות, המטפחת הנעה פנימית לקריאה. |  |
| | המאמר מבחין בין שני סוגי קריאה עיקריים – קריאה ביקורתית וקריאה מתבוננת ומתאר את מאפייניהם העיקריים ואת ישימותם בהקשרים שונים. נטען, כי מאחורי שני הסוגים הללו עומדת הפרקטיקה של קריאה פעילה. המאמר מדגיש את החשיבות של טיפוח קריאה פעילה כבסיס ההתייחסות לטקסט וללמידה בתחומים שונים, ודן בדרכים לפיתוח מיומנויות של קריאה פעילה בקרב התלמידים. |  |
| | המחברת מתארת את ניסיונה האישי בפיתוח הנעה לקריאה בקרב תלמידי בית הספר היסודי הלומדים בקבוצות קטנות, במסגרת התערבות בדגם של "מועדון הספר". הערכת ההתערבות הדגישה את חשיבותה של אינטראקציה חברתית, בחירת הספרים לקריאה ופגישה עם הסופר, כגורמים להעלאת המעורבות וההנעה של התלמידים. לעומת זאת, משימות בכתב שליוו את תהליך הקריאה הניבו תוצאות חיוביות עבור חלק מהתלמידים בלבד. יש לציין, כי תלמידים הביעו העדפה חד-משמעית כלפי למידה בקבוצות קטנות לעומת הוראה פרונטאלית או פרטנית. |  |
| | במאמר נערכה השוואה בין קריאת הספרים המודפסים לקריאת הספרים המקוונים, תוך כדי סקירת המחקרים העדכניים הדנים בהיבטים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים, בהתייחס לקריאה מהדף וקריאה מהמסך. הממצאים מצביעים על כך, כי למרות הפרסום הנרחב לו זכו הספרים הדיגיטליים, הספרים הנדפסים מתאימים טוב יותר לדרישות האופטיות, הקוגניטיביות והמטה-קוגניטיביות של מוח הקורא. כשמדובר בטקסטים מורכבים או ארוכים, קריאה על הנייר, עם עט ביד, יעילה יותר מאשר קריאה במחשב ובאמצעות קורא אלקטרוני. |  |
| | המחברת מתארת את היכולות הקוגניטיביות, יכולות השפה והיכולות המטה-קוגניטיביות העיקריות, המהוות בסיס לאוריינות ביקורתית מפותחת. כמו כן, נבחנים המאפיינים הייחודיים של קריאת היפר-טקסטים והמיומנויות הדרושות לפיתוח אוריינות ביקורתית של קריאת טקסטים מקוונים. |  |
| | המאמר מתאר את חשיבותה של הספרות היפה עבור לימודי הגיאוגרפיה. נטען, כי הגיאוגרפיה ההומניסטית רואה את המקום בתור מציאות סובייקטיבית שאותה ניתן לברר על סמך פרספקטיבות האנשים שמכוננים את משמעותו, כאשר תחושות, רגשות ואינטואיציות מעשירות את הידע הגיאוגרפי. לכן, הגיאוגרפיה ההומניסטית המודרנית רואה בספרות מקור חשוב לכינון ידע סביבתי. במאמר נבחנים הקשרים המרובים בין הספרות לבין מאפייני המקום ותפיסת האזורים הגיאוגרפיים השונים. |  |
|
|