גיליון מספר 3: חינוך ולמידה בגיל הרך בקהילה

רבקה פישמן

המאמר בוחן את הגורמים לניתוק ילדים מ"החיים הממשיים" בקהילה בה הם חיים. כמו כן, הוא מתאר את הממדים השונים של ההגבלות על ההשתתפות של הילדים בעולם המבוגרים: ניתוק מעולם העבודה ודיכוטומיה בין משחק לעבודה; הגנה על ילדים בפני סכנות אמתיות ומדומות; מסחור של זהות הילדים בעקבות חשיפתם המוגברת לתקשורת המונית ולאינטרנט; פיצול ההון החברתי בקהילות. במאמר נטען כי ניתוק ילדי הגיל הרך מ"החיים הממשיים" בקהילה משפיע על תכניות הטיפול והחינוך, פוגע בתהליכים התפתחותיים ובכינון הזהות. לכן, גישור מחודש בין עולם הילדים מהגיל הרך לחיי הקהילה הנו חיוני עבור שני צדדים. לשם כך יש לעצב תכניות המקשרות בין ילדי הגיל הרך לקהילה ולהכיר בתרומתם לכינון זהותם ולהשתתפותם העתידית בחיי החברה.

המאמר מתאר את החזון של שירות אינטגרטיבי לילדי הגיל הרך, מתוך תפיסה של שותפות באחריות על גידול וחינוך הילדים. תפיסה זאת מניחה קיום של דו שיח מתמשך בין המשפחה לבין החברה, וזאת באמצעות מעצבי מדיניות וספקי שירותים בתחומים שונים. מנגד, המחקר על המדיניות המעשית בתחום הטיפול בילדי הגיל הרך מצביע על כך, שעובדי מערכת החינוך ועובדי שירותי אנוש מפתחים פרשנות שונה לגבי שיתוף פעולה. כמו כן, הם חלוקים בכל מה שקשור ליעדי המדיניות, ערכים, תוצאות, אחריות ומטרות שיתוף הפעולה. מחברי המחקר הנוכחי סבורים כי הגישה של פיתוח קהילתי תמשיך להתקיים בשטח בד בבד עם התפיסות ההיררכיות המסורתיות.

המחקר משווה בין ארגונים שונים אשר עוסקים בטיפול בילדי הגיל הרך ומציין את התעניינות הציבור בארגונים שיתופים, כצורת הפעלה של מרכזים לטיפול בילדי הגיל הרך. במאמר נטען כי איכות הטיפול בדרך כלל גבוהה יותר במעונות המופעלים על ידי מלכ"רים מאשר במסגרת ארגונים הקיימים למטרות רווח, וזאת מפני שקיים בהם ניגוד מובנה בין אינטרסים של בעלי ענין שונים. כמו כן, נמצא קשר בין נוכחות ההורים בוועדים המנהלים של הארגון המפעיל את המעון לבין איכות הטיפול. קשר זה מצביע על החשיבות של מעורבות ההורים בניהול המעון, כמאפיין עיקרי של ארגון שיתופי .

המאמר מציג את הדגם של אינטגרציה של שירותים מגוונים הניתנים לילדים בגיל הרך על ידי ארגונים שונים. במאמר מפורטים מכשולים לאינטגרציה והדרכים להתגבר עליהם. במאמר מודגשת החשיבות של מעורבות הורים בעיצוב הטיפול בילדיהם ובניהול דיאלוג פתוח בין ספקי תכניות הטיפול בילדי הגיל הרך לבין בעלי ענין קהילתיים. בנוסף, מובאות המלצות באשר לעיצוב יוזמות קהילתיות שנידונו במאמר.

המחקר בוחן את האסטרטגיות לפיתוח שיתוף פעולה קהילתי בתחום הטיפול בילדים בגיל הרך ועיצוב התוכניות המכוונות להנגשת טיפול איכותי למשפחות מועטות יכולת. המחקר מצביע על מספר תובנות באשר לאסטרטגיות ויוזמות קהילתיות אשר מאפשרות להדק את הקשר בין הגורמים השונים המטפלים בילדי הגיל הרך ומשפחותיהם, וזאת על מנת לשפר את איכות הטיפול