| שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
|
| סעיד ענבוסי |  |
|
| מחבר המאמר מציג שלוש עקרונות לגבי התפיסה הפדגוגית של הלמידה לאורך החיים: למידה שנמשכת לאורך כל החיים; למידה שמקבלת צורות שונות ומגוונות וכוללת גם למידה מחוץ למערכות הפורמאליות; ולמידה שמתמקדת בצורכי הלמידה של הלומד. במאמר מתוארים דגמים שונים של למידה לאורך החיים וסוגים שונים של חברות ידע. המאמר מציג שתי דרישות מרכזיות מתכניות למידה לאורך החיים והן גמישות ויכולת העברה של ידע בין קונטקסטים שונים. |  |
|
| במאמר מוצגות שלוש תפיסות חינוכיות. תפיסת החינוך כ"הון אנושי"הרואה בו אמצעי ליצירת מיומנויות והשקעה ביכולת הייצור של העובד. מנגד, תפיסת החינוך כזכות הרואה בחינוך ערך חשוב כשלעצמו. תפיסת החינוך כ"יכולת"היא גישה שיוצאת כנגד התפיסה של חינוך כהון אנושי. גישת היכולות של אמרטיה קומר סן מכירה בערך הפנימי של החינוך ורואה בו אמצעי להתפתחות אישית, הרחבה ומימוש של יכולות אחרות. גישת היכולות שמה דגש על מחויבות החברה לדאוג לחינוך אזרחיה בתור יכולת, יחד עם מעורבות פעילה למען חינוך של קבוצות מודרות באוכלוסיה. |  |
|
| המאמר מצביע על החשיבות של למידה בגיל השלישי ועל תרומתה לתחושת סיפוק מהחיים, ביטחון עצמי, רווחה וכגורם הגנתי כנגד דמנציה. במאמר מפורטים שינויים שחלים בתהליכי הלמידה בגיל הזקנה ומהם המניעים העיקריים ללמידה בקרב קשישים. ממצאי המחקר מצביעים על כך, שקשישים מעדיפים תכניות חינוך לא פורמאליות. בנוסף, ניתן דגש רב על חשיבות תפקיד הקהילה בקידום מעורבות הקשישים בלמידה. |  |
|
| המאמר דן במיתוס "הילידים הדיגיטאליים", דור שמילדותו גדל בתוך העולם הטכנולוגי ומתייחס אליו כאל הסביבה הטבעית. מנגד, ה"מהגרים הדיגיטליים" אשר יודעים להשתמש היטב בכלים הטכנולוגיים, אך עבורם הטכנולוגיה לעולם תישאר שפה זרה. סקירה של מחקרים מראה כי שיח הילידים הדיגיטליים מתעלם מהפערים החברתיים ומהשפעות השליליות של ריבוי משימות ועומס יתר קוגניטיבי. כמו כן, חלק מהמיומנויות שמתפתחות בעקבות שימוש יום-יומי במכשירים דיגיטאליים אינו מועיל ואף מזיק ללמידה המקוונת. במאמר נטען כי מיתוס "הילידים הדיגיטאליים" מקבל דפוס של בהלה מוסרית ומקשה על הדיון הביקורתי הרציונאלי אודות השפעת טכנולוגיה על בני נוער. |  |
|
| המחברים מדגישים את החשיבות של דיאלוג בחשיבה האנושית ואת התרומה של מעורבות בדיאלוג בפיתוח של מיומנויות חשיבה מורכבת. תפיסת ההוראה והלמידה ככינון של מרחב דיאלוג מציעה שילוב של ממדים (האופקי והאנכי) ומאפשרת הכוונה היררכית לשם פיתוח צורות חשיבה, יחד עם התמקדות בהעשרה של הידע באמצעות פרספקטיבות שונות. במאמר נטען כי מרחבים דיאלוגים מקוונים משפיעים על כינון הזהות וטכנולוגיה מקוונת ומרושתת עשויה לפתח, להרחיב ואף להעמיק את מרחב הדיאלוג. במאמר מפורטים שלבים שונים של שימוש בטכנולוגיה ממוחשבת בלמידה המבוססת על תפיסת הדיאלוג. |  |
|
| המאמר מתאר את המאפיינים החדשים של פרקטיקת הלמידה בעולם המודרני ומצביע על אי ההתאמה בין תיאוריות הלמידה הקיימות כיום לתהליכי הלמידה בסביבת עתירת טכנולוגיה. המחבר מפרט את העקרונות של תיאוריית למידה חדשה - תפישת הקישוריות. תיאוריית הקישוריות מתבססת על המונחים כמו כאוס, רשת, מורכבות וארגון עצמי, והיא מנסה לתת מענה לאתגרים העומדים בפני הלומדים בעידן הדיגיטאלי. |  |
|
| המחבר מפרט את העקרונות של "פדגוגיה של שפע", המחליפה את ה"פדגוגיה של מחסור". פדגוגיה של שפע מתייחסת למצב חדש שבו הידע נגיש וקיים בשפע, ובמגוון רחב של צורות שונות. במצב של "שפע" התלמיד נדרש לפתח מיומנויות של הערכה, סינון, סיווג ופירוש על מנת לרכוש ידע. במאמר נטען כי גישות רבות להוראה וללמידה שבהן אנו משתמשים כיום מושרשים בפרדיגמה של "המחסור" ולכן הן אינן מתאימות לגמרי למציאות החדשה. המחבר סוקר תפישות למידה שונות על מנת לבחון את מידת התאמתן לפרדיגמה של "שפע". |  |
|
| המחברים מפרטים את המאפיינים של הלמידה בעולם המודרני, המתאפיינת במורכבות-על, אי-וודאות ושינוי מתמיד. האחריות על איסוף ואימות המידע, וביצוע תהליכי הלמידה מועברת לידי התלמידים. במאמר מוצע דגם של למידה בסביבה מקוונת המבוסס על מעגל הלמידה של קולב. במאמר מפורטים תנאים נדרשים לשם יצירת תמיכה במעגל הלמידה הווירטואלית, כפי שהיא מתרחשת במסגרת של קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים. במאמר נטען כי יצירה של מסגרת תמיכה המאפשרת למידה ביקורתית ברשת צריכה להתבסס על קהילה מקוונת שבה אנשים מרגישים ביטחון ואמון הדדי, מעריכים אחרים וזוכים להערכה. |  |
|
| המאמר מתאר את המאפיינים של קורסים מקוונים פתוחים ורבי משתתפים. האימוץ של זווית ראייה פסיכולוגית מתבקש לאור העברת האחריות על הלמידה לידי התלמיד. הקורס המקוון הוא מאפשר גם זיהוי של אתגרים פסיכולוגיים העומדים בפני התלמידים ואף להצביע על דרכים/ פתרונות לשם ייעול הלמידה. במאמר מודגש הצורך ביצירת קשר בין הפיתוח של MOOCs לבין התובנות הפדגוגיות והחוויות החינוכיות. ולכן הוצע לבסס את עיצוב ה- MOOCs על העקרונות של הפדגוגיה המבוססת על הכוונה עצמית בלמידה. אלה מקדמים גמישות, מאפשרים מיקוד בהבדלים האינדיבידואליים ומסייעים בהקניית מיומנויות חיוניות, כמו גם מיומנויות של אוריינות בלמידה שיתופית, ויסות עצמי והצבת היעדים. |  |
|
| מחבר המאמר מנתח את המאפיינים העיקריים של MOOCs, פתיחות וריבוי משתתפים. השילוב בין פתיחות לריבוי המשתתפים בקורסי ה -MOOC עשוי להפוך תלמידים לחוקרים ולגרום לביזור התפקיד של בעל הידע, המוסמך לחשוף את התלמידים לסביבה בה יש ערך לאוריינות חדשה. מומחיות מבוזרת טומנת בחובה פוטנציאל לשינוי רדיקאלי בפרקטיקה המסורתית של חינוך והשכלה גבוהה. במאמר מודגשת גם החשיבות של קורסי ה-MOOC עבור פיתוח של אוריינות דיגיטאלית החדשה, המוגדרת כיכולת לכונן משמעות כפרקטיקה חברתית באמצעות אינטראקציה עם טכנולוגיות דיגיטליות מתווכות. |  |
|
| המאמר מתאר את הצורות השונות של MOOCs ומצביע על שתי גישות כלפי תפקיד המורה ב- xMOOCs: מורה כבעל סמכות ומורה נעדר. בשונה מקורסי xMOOC, מטרת קורסי cMOOC היא למידה עצמית ולכן תפקיד המורה עובר שינוי רדיקאלי. המורה מוחלף על ידי מתווך שנוכח בסביבת הלמידה ומתאים את עצמו לכל תלמיד. במצב שבו המורה אינו נוכח או נעדר סמכות, הידע נובע מעמיתים אחרים והם מאמצים באופן זמני את תפקיד המורה. מחברי המאמר מתארים את ניסיונם האישי בתור מורי קורס MOOC ומדגישים כי הדאגות והשאיפות של המורים מהווים חלק אינטגראלי בעיצוב ויישום מוצלח של הקורס. ולכן חשוב שהמורה יקבל אוטונומיה נרחבת על מנת שייקח חלק בבניית הידע. |  |
|
| המאמר דן בהשפעת ההרכב המגדרי של קבוצות למידה מקוונות על סגנון עבודתן. נמצא כי הקבוצות ההומוגניות המורכבות מבנות מכוונות יותר לבניית היחסים בתוך הקבוצה ורמת שיתוף פעולה בהן גבוהה. לעומת זאת, הקבוצות ההומוגניות המורכבות מבנים מתאפיינות בהתמקדות בהשגת היעד ובעמידה בלוח הזמנים. הקבוצות ההטרוגניות מתאפיינות ברמה גבוהה יותר של השתתפות. המאמר מדגיש את היתרונות של למידה בסביבה מקוונת א-סינכרונית. |  |
|