גיליון מספר 2: למידה לאורך החיים וחברה לומדת

שלומית סדרס-ליבוביץ

מחבר המאמר מציג שלוש עקרונות לגבי התפיסה הפדגוגית של הלמידה לאורך החיים: למידה שנמשכת לאורך כל החיים; למידה שמקבלת צורות שונות ומגוונות וכוללת גם למידה מחוץ למערכות הפורמאליות; ולמידה שמתמקדת בצורכי הלמידה של הלומד. במאמר מתוארים דגמים שונים של למידה לאורך החיים וסוגים שונים של חברות ידע. המאמר מציג שתי דרישות מרכזיות מתכניות למידה לאורך החיים והן גמישות ויכולת העברה של ידע בין קונטקסטים שונים.

המאמר מצביע על החשיבות של למידה בגיל השלישי ועל תרומתה לתחושת סיפוק מהחיים, ביטחון עצמי, רווחה וכגורם הגנתי כנגד דמנציה. במאמר מפורטים שינויים שחלים בתהליכי הלמידה בגיל הזקנה ומהם המניעים העיקריים ללמידה בקרב קשישים. ממצאי המחקר מצביעים על כך, שקשישים מעדיפים תכניות חינוך לא פורמאליות. בנוסף, ניתן דגש רב על חשיבות תפקיד הקהילה בקידום מעורבות הקשישים בלמידה.

המחברים מדגישים את החשיבות של דיאלוג בחשיבה האנושית ואת התרומה של מעורבות בדיאלוג בפיתוח של מיומנויות חשיבה מורכבת. תפיסת ההוראה והלמידה ככינון של מרחב דיאלוג מציעה שילוב של ממדים (האופקי והאנכי) ומאפשרת הכוונה היררכית לשם פיתוח צורות חשיבה, יחד עם התמקדות בהעשרה של הידע באמצעות פרספקטיבות שונות. במאמר נטען כי מרחבים דיאלוגים מקוונים משפיעים על כינון הזהות וטכנולוגיה מקוונת ומרושתת עשויה לפתח, להרחיב ואף להעמיק את מרחב הדיאלוג. במאמר מפורטים שלבים שונים של שימוש בטכנולוגיה ממוחשבת בלמידה המבוססת על תפיסת הדיאלוג.

המחבר מפרט את העקרונות של "פדגוגיה של שפע", המחליפה את ה"פדגוגיה של מחסור". פדגוגיה של שפע מתייחסת למצב חדש שבו הידע נגיש וקיים בשפע, ובמגוון רחב של צורות שונות. במצב של "שפע" התלמיד נדרש לפתח מיומנויות של הערכה, סינון, סיווג ופירוש על מנת לרכוש ידע. במאמר נטען כי גישות רבות להוראה וללמידה שבהן אנו משתמשים כיום מושרשים בפרדיגמה של "המחסור" ולכן הן אינן מתאימות לגמרי למציאות החדשה. המחבר סוקר תפישות למידה שונות על מנת לבחון את מידת התאמתן לפרדיגמה של "שפע".

המאמר מתאר את המאפיינים של קורסים מקוונים פתוחים ורבי משתתפים. האימוץ של זווית ראייה פסיכולוגית מתבקש לאור העברת האחריות על הלמידה לידי התלמיד. הקורס המקוון הוא מאפשר גם זיהוי של אתגרים פסיכולוגיים העומדים בפני התלמידים ואף להצביע על דרכים/ פתרונות לשם ייעול הלמידה. במאמר מודגש הצורך ביצירת קשר בין הפיתוח של MOOCs לבין התובנות הפדגוגיות והחוויות החינוכיות. ולכן הוצע לבסס את עיצוב ה- MOOCs על העקרונות של הפדגוגיה המבוססת על הכוונה עצמית בלמידה. אלה מקדמים גמישות, מאפשרים מיקוד בהבדלים האינדיבידואליים ומסייעים בהקניית מיומנויות חיוניות, כמו גם מיומנויות של אוריינות בלמידה שיתופית, ויסות עצמי והצבת היעדים.

המאמר מתאר את הצורות השונות של MOOCs ומצביע על שתי גישות כלפי תפקיד המורה ב- xMOOCs: מורה כבעל סמכות ומורה נעדר. בשונה מקורסי xMOOC, מטרת קורסי cMOOC היא למידה עצמית ולכן תפקיד המורה עובר שינוי רדיקאלי. המורה מוחלף על ידי מתווך שנוכח בסביבת הלמידה ומתאים את עצמו לכל תלמיד. במצב שבו המורה אינו נוכח או נעדר סמכות, הידע נובע מעמיתים אחרים והם מאמצים באופן זמני את תפקיד המורה. מחברי המאמר מתארים את ניסיונם האישי בתור מורי קורס MOOC ומדגישים כי הדאגות והשאיפות של המורים מהווים חלק אינטגראלי בעיצוב ויישום מוצלח של הקורס. ולכן חשוב שהמורה יקבל אוטונומיה נרחבת על מנת שייקח חלק בבניית הידע.