.jpg) Bruegel_Children's games | שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | סעיר ענבוסי |  |
| | מישל בן שטרית |  |
| | שלומית סדרס-ליבוביץ |  |
| | המחבר מתאר את השינויים שחלו לאחרונה בתפישת גיל הנערות . בעבר, רווחה הגישה המחקרית שהתייחסה לתקופת הנערות כ"תקופת הסער והפרץ", והיא התמקדה בעיקר בבעיות התנהגותיות הנלוות אליה. הראייה לשינוי התפיסתי היא ההסתה של המחקר מהסיכונים והבעיות ההתנהגותיות האופייניות לגיל הנערות, לגישה השמה דגש על ה"נכסים התפתחותיים" החיוביים של בני הנוער. המאמר סוקר מחקרים שנערכו לאחרונה בארצות הברית ובארצות מערביות, שמצביעים על שינויים חברתיים שמשפיעים על בני הנוער. ולכן לאור הממצאים על קובעי מדיניות להמשיך לתמוך, לכוון ולסייע לבני נוער להתאים את התפתחותם לעולם דינאמי ומשתנה, ולאתגרי התקופה. |  |
| | המחברים מאמצים את התפיסה של תקופת הנערות כמעבר סטטוס, משלב הילדות אל החיים העצמאיים הבוגרים. כמו גם את המונח משימה התפתחותית שמתארת את הציפייה המכוננת של החברה כלפי חבריה בשלבים שונים של חייהם. במאמר נטען כי התנאים החברתיים הכלכליים והתרבותיים של החברה המערבית המודרנית אינם מאפשרים לבני נוער להשלים את המעבר לבגרות. הביצוע של מרבית המשימות ההתפתחותיות המאפיינות את גיל ההתגברות נדחה לגילאים מאוחרים יותר וחלקן אף מבוצעות עוד בילדות. המצב של טשטוש גבולות והיעדר עקביות מייצר מתחים, אמביוולנטיות ואי וודאות בהערכה עצמית. המיומנות העיקרית שנדרשת מבני הנוער כיום היא היכולת להתמודד עם מצבים של אי וודאות ונכונות לתגובה מהירה במצבים לא צפויים. יש לציין, שבחברות מפותחות ומובילות כיום, אי וודאות ואי עקביות מאפיינים לא רק את תקופת ההתבגרות, אלא גם את החיים הבוגרים. לאור מצב זה, בני נוער הופכים לחלוצים בפיתוח סגנון חיים התואם לתנאים החברתיים והכלכליים של התקופה. |  |
| | המאמר מתאר מחקר אמפירי שבחן את הגורמים המניעים והמעכבים את ההשתתפות האזרחית של בני נוער. ממצאי המחקר מצביעם על מספר גורמים המניעים השתתפות אזרחית של בני נוער, למשל, אמונה כללית בחשיבות של פעילות אזרחית, הצבת יעדים אישיים. מנגד, גורמים המעכבים השתתפות אזרחית, למשל, מחסומים אישיים ומכשולים מערכתיים. המחקר מבחין בין התפיסה הכללית אודות חשיבות מעורבות אזרחית וחשיבות של השתתפות אזרחית של בני נוער ברמה האישית, כמניע להשתתפות. ממצאי המחקר מצביעים גם על ההבדלים במוטיבציה של בני הנוער להשתתפות אזרחית, שמושפעים גם מעצם שייכותם לקבוצות סוציו-אקונומיות. המלצות המחקר מתייחסות לעיצוב התערבויות ממוקדות אשר מקדמות השתתפות אזרחית של בני נוער. |  |
| | במאמר מודגשת החשיבות של מעורבות בני נוער בחיי קהילה ובפעילות אזרחית, לשם הסתגלות טובה ופיתוח זהות. במחקר הנוכחי, הוצע להבחין בין ארבע קבוצות מרכזיות של בני נוער: בני נוער פעילים, בני נוער מסייעים, בני נוער מגיבים ובני נוער לא מעורבים. בני נוער פעילים מתאפיינים בהסתגלות טובה, זהות מפותחת, תחושה גבוהה של אחריות חברתית, ותקשורת טובה עם הורים במגוון נושאים. בני נוער מסייעים פעילים בכל מה שקשור בסיוע לאחר, אך הם אינם משתתפים בפעילויות פוליטיות ובעבודה קהילתית מאורגנת. הם מתאפיינים בהסתגלות טובה, זהות מפותחת ואחריות חברתית, אולם התקשורת שלהם עם הורים מפותחת פחות. בני נוער מגיבים פועלים לרוב כתגובה לפעילות יזומה של אחרים ומתאפיינים בהסתגלות טובה יחסית, אך ברמה נמוכה יותר של תמיכה חברתית. הזהות שלהם פחות מפותחת ורמת האינטראקציה שלהם עם הורים וחברים נמוכה יותר. בני נוער לא מעורבים מתאפיינים בהסתגלות נמוכה, זהות פחות מפותחת, תפקוד לקוי במשפחה, אינטראקציה נמוכה עם הורים וחברים. המחקר מדגיש את הצורך בעיצוב תכניות התערבות הממוקדות בבני הנוער השייכים לקבוצה האחרונה. |  |
| | המאמר מצביע על החשיבות של שילוב בני הנוער בחיי הקהילה והחברה לשם פיתוח חוסן ויצירת "נכסים התפתחותיים". שילוב קהילתי מייצר מעגל שבו בני נוער תורמים לקהילות וקהילות מעצימות את בני הנוער באמצעות שותפות מלאה, שתורמת להתפתחותם הבריאה ולמימוש המלא של הפוטנציאל שלהם. הפרקטיקה של התפתחות נוער קהילתית דורשת התמקדות במיומנויות וכישורים ספציפיים בתחומים: אקדמיים, חברתיים, רגשיים ותעסוקתיים. תחומים אלה תורמים לפיתוח זהות ומודעות עצמית גבוהה, לרמה גבוהה של קשרים חברתיים, מערכת ערכים יציבה, רמה גבוהה של אלטרואיזם ודאגה לזולת. |  |
| | מחקרים מצביעים על החיבור הפרו-חברתי כאחת המיומנויות העיקריות שמאפיינות הסתגלות טובה של בני נוער, והוא אף מהווה מוקד להתערבויות אפשרויות על מנת למנוע התנהגויות אנטי-חברתית ומסוכנות. החיבור הפרו-חברתי משקף את תחושת השייכות של בני נוער כתוצאה מקבלת הכרה, אמון והעצמה. בספר מתוארות ההשלכות של חיבור פרו-חברתי במגוון תחומים בהתייחס למניעת נשירה ממוסדות החינוך, מאבק באלימות, מניעת שימוש בסמים וקידום מעורבות אזרחית. בפרק זה ניתן דגש לעובדה שחיבור פרו חברתי של בני נוער דורש הזדמנויות והקניית מיומנויות חברתיות, ולכן יש לאפשר לבני נוער לשחק תפקיד פעיל בתוך הקהילה, תוך כדי למידה של מיומנויות חברתיות חדשות ופיתוח אישי. |  |
| | המאמר מציין את החשיבות של שילוב מהגרים בקהילה באמצעות תמיכה קהילתית, ומדגיש בפרט את החשיבות של שילוב בני נוער בתהליך של כינון זהות דו-תרבותית. במאמר מתוארים שני דגמים של שילוב קהילתי. האחד, הדרכה אישית על ידי מנטורים. השני, פעילות קבוצתית מאורגנת על ידי ארגונים קהילתיים. בפועל, תכניות לשילוב קהילתי כוללות לעתים את המרכיבים של שתי הגישות. המאמר מדגיש כי שילוב של בני נוער מודרים בתוכניות קהילתיות מאפשר למלא את החסר בחוויות החברתיות שלהם. בנוסף לכך, תכניות קהילתיות למעורבות בני נוער ששייכים למיעוט תרבותי מהוות גשר שמקשר בין הקהילה המודרת לבין תרבות הרוב. |  |
| | המאמר מתבסס על המונח תחושת קהילה והוא כולל את הממדים: קשר רגשי לקהילה; תמיכה וקשר רגשי לחברים; תחושת שייכות; יצירת הזדמנויות למעורבות ומיצוי של הזדמנויות השפעה על הקהילה. על פי אריקסון, פיתוח זהות נחשב למשימה התפתחותית עיקרית של גיל ההתבגרות. במחקר נבדקה השפעת תחושת הקהילה על כינון הזהות ותחושת הבדידות בקרב בני נוער מאיטליה ומבלגיה. ממצאי המחקר ההשוואתי מצביעים על הקשר בין תחושת הקהילה למיצבי הזהות וליחסים עם הורים וחברים. המחקר מצביע על כך, שמאפיינים תרבותיים הם הגורמים המרכזיים שמשפיעים על התפתחות תחושת הקהילה בקרב בני נוער. |  |
| | המאמר מתאר את תוצאות המחקר לגבי תחושת קהילה בקרב בני נוער שהשתתפו בתכניות להתפתחות ולמנהיגות, בארצות הברית. ממצאי המחקר מצביעים על מספר גורמים מרכזיים שמשפיעים על תחושת הקהילה בקרב בני הנוער: קול ותהודה; כוח והשפעה; תמיכת מבוגרים והצבת משימות מאתגרות. ממצאי המחקר העלו לדיון סוגיות המתייחסות למצב בני הנוער בקהילות כיום, שבאות לידי ביטוי בהיעדר יכולתם להביע את קולם והדרתם מהזדמנויות של השפעה ממשית. |  |
| | המחקר מתבסס על ממצאי המחקרים הקודמים לגבי החשיבות של תחושת השייכות ומציאת המשמעות בתוך הסביבה החברתית והקהילתית של בני נוער, ההתפתחות הבריאה, תחושת הרווחה וכינון הזהות של בני נוער. במחקר שנערך בקרב בני הנוער בארצות הברית נמצא, שחיבור בין בני הנוער לקהילה מתרחש בתחומים העיקריים הבאים: יחסים בין בני נוער למבוגרים; שייכות ומרחב ציבורי; כוח וקול בנושאי הקהילה ומעורבות יצירתית. בנוסף, זוהו מספר גורמים עיקריים המשפיעים על החיבור של בני הנוער לקהילה: אופי היחסים עם המבוגרים; קיום אפשרויות להבעה; מעורבות יצירתית אשר עונה על הצרכים ההתפתחותיים של בני הנוער; הזדמנויות למעורבות משמעותית ולהשפעה במסגרות קהילתיות שונות; השפעה על מדיניות ופרקטיקה קהילתית; תחושת ביטחון; נגישות של המרחב הציבורי ותחושה שהם רצויים בו; מודעות אודות השפעת צעירים ובני נוער על מדיניות הקהילה ויחסים חיוביים במשפחה. במאמר נדונו גם השלכות המחקר על המדיניות הקהילתית בתחום שילוב בני הנוער. |  |
| | במאמר מודגשת החשיבות וההשפעה של החיבור החברתי והקהילתי של בני הנוער להערכתם העצמית, תחושת הרווחה וכינון הזהות החברתית, שמהווה אחת מהמשימות ההתפתחותיות העיקריות של גיל ההתבגרות. המחקר נערך בקרב בני נוער בדרום קוריאה והגורמים שזוהו כמשפיעים על תחושת הקהילה של מתבגרים הם: יחסים קרובים בין בני נוער להורים ותחושת הקהילה בקרב אימהות. השלכות ממצאי המחקר על המדיניות המעשית הן: יש להפוך את ההורים לסוכני שינוי על מנת ליצור לכידות בקרב הדור החדש וכדי לחזק את חיבורו לקהילה. |  |
| | המאמר מצביע על כך, שהורים אינם הגורם היחידי שקובע את דפוס התקשורת במשפחה ודפוס זה משתנה בהתאם להתפתחות הילדים. במחקר הנוכחי, נבחנה ההשפעה העקיפה של התערבות על מנת לקדם את ההתפתחות הפוליטית של בני נוער ביחס להוריהם. נמצא כי השפעת בני הנוער על המודעות הפוליטית של הוריהם מתבצעת באפיקים של חיפוש מידע, כינון דעה ותקשורת ממוקדת בנושאי התוכן. נטען כי התערבות חיצונית שמכוונת לבני נוער עשויה להביא לשינוי הדפוס התקשורתי גם בתוך המשפחה ולהגביר את האינטראקציות, בזיקה לאוריינטציה של תכנית ההתערבות. מסקנות המחקר מצביעות על דרך לעיצוב ההתערבויות, שמכוונות להעלות את ההשתתפות האזרחית של בני נוער והוריהם. |  |
| | מטרת המחקר הנוכחי היא להשוות בין הקהילות המקוונות לקהילות הגיאוגרפיות ולבחון האם בני נוער מפתחים את תחושת הקהילה ברשתות חברתיות מקוונות. ההשוואה מתבססת על מונח תחושת הקהילה, שכוללת ממדים של השתייכות, אינטגרציה ומילוי צרכים, קשר רגשי משותף, היטמעות. ממצאי המחקר מראים כי לרוב, הרשתות החברתיות מקדמות לרוב את הפרט המרושת והן אינן מעוררות תחושת קהילתיות חזקה. מנגד, הקהילה הפיזית מתאפיינת בשותפות אינטרסים ויעדים, ובביזור של הכוח בקהילה. קהילות של רשתות מקוונות אינן יכולות להוות תחליף לקהילות הפיסיות, אולם הן עשויות להוות כלי מועיל ביותר עבור הידוק הקשר והעשרת האינטראקציה בין חברי הקבוצות הקיימות. ולכן הן יכולות לתרום להגברת תחושת הקהילתיות. |  |
|
|