| שרה פנחסי | |  |
|
| מאמר מקורי. ורד עמית סוקרת את תולדות המבחנים בארץ ומצביעה על שיטות הערכה אלטרנטיביות לפרדיגמה הדומיננטית. לדבריה, ניתן לעבור לשיטת הערכה הוליסטית, מותאמת לכל תלמיד ומשולבת בתהליך ההוראה. במסגרת הערכה זו יתחזק הקשר שבין ההוראה, הלמידה וההערכה, יודגשו הערך של כל תלמיד והחשיבות של הערכת התהליכים והערכת התקדמות התלמידים. המחברת מצביעה על מספר המאפיינים העיקריים של שיטת הערכה זו. | | |
|
| מאמר מקורי. מאמרה של ורד עמית מהווה מבוא לסוגיית הסטנדרטים בחינוך. המחברת מתארת את הגישות הרווחות בתחום הסטנדרטים בחינוך, את הבעיות הכרוכות ביישומן ואת הדרכים שתאפשרנה למערכת החינוך לעמוד בסטנדרטים גבוהים. | | |
|
| מאמרו של עודד ציפורי פורסם לראשונה ב "מפתח", כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית של מרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א (3/2011). אנו מציעים לקוראינו את המאמר בנדיבות של כתב עת "מפתח". המאמר דן בנושא אינטליגנציה ושוויון, ומביא ניתוח ביקורתי של שיחים פסיכולוגים וסוציולוגיים על אינטליגנציה תוך דגש על התפישה של ז'אק רנסייר על "שוויון האינטליגנציות". | | |
|
| פטריסיה ברואדפוט מביאה ניתוח סוציולוגי של מבחנים סטנדרטים קובעים כתופעה המאפיינת את החברה המודרנית, מתוך הפרספקטיבות של וובר, דורקהיים ופוקו. | | |
|
| אנטוניה דרדר מנתחת את האידיאולוגיה ואת המנגנונים החברתיים העומדים מאחורי שיח האחריותיות והתופעה של מבחנים סטנדרטים, תוך כדי דגש על תפקידם בשעתוק אי-שוויון חברתי והמשך קיומה של התרבות הדומיננטית. לדעתה, החלוקה של תלמידים, מורים ובתי ספר שמתבצעת בעקבות הערכה הסטנדרטית תואמת לתפישה דיכוטומית של הטוב והרע שאופיינית לשיח פוליטי קונסרבטיבי וליברלי גם יחד וגורמת לסטיגמטיזציה של מגזרים שלמים של האוכלוסייה. | | |
|
| לוראין מאק-דונל דנה במבחנים סטנדרטיים בשיח של מדיניות חינוכית בארצות הברית ורואה בתופעה זאת חלק אינטגראלי של התרבות הפוליטית האמריקאית. מודגש נתק בין מדיניות חינוכית לתוצאות מחקרים. נטען כי שיטת המבחנים מהווה אמצעי נוח לפיקוח והשפעה על בתי ספר, מה שמסביר את הפופולריות שלה. | | |
|
| מינדי קורנהבר וגארי אורפלד מבקרים את הטענות של מצדדי שיטת המבחונים הקובעים ומצביעים על התופעות השליליות הנובעות מהשימוש במבחנים אלה. המאמר מפרט את הקווים הכלליים לשימוש מושכל במבחנים סטנדרטיים | | |
|
| ג'ורג' מדאוס ומרגריט קלרק מנתחים את התוצאות השליליות של שיטת המבחנים הקובעים, תוך כדי התמקדות בתלמידים השייכים לאוכלוסיות חלשות ולמיעוט אתני. במיוחד מודגש היעדר ההשפעה החיובית על מוטיבציה של תלמידים אלה. נטען כי האמונה במבחנים כפיתרון קסם לבעיות בחינוך היא מוטעית וגם מזיקה משום שתשומת הלב שמוקדשת לתוצאות המבחנים אינה מאפשרת להתמקד בבעיות היסודיות במערכת החינוך ולטפל בהם. | | |
|
| אמדו פדיליו וגראסיאלה בורסטו דנים באבחונים פסיכודידקטיים תוך כדי דגש על קבוצות חלשות ומודרות. מחברות מנתחות את המרכיבים השונים של המבחנים ודנות באפשרות של התאמתם לקבוצות אלה. מוצעות דרכים לעיצוב מבחנים צודקים ומאוזנים יותר. | | |
|
| ראסל סקיבה, קימברלי קנסטינג ולקיישה בוש דנים בבמערכת האבחונים הפסיכודידקטיים ועל הסיבות של ייצוג יתר של הילדים השייכים למיעוטים תרבותיים בכיתות לחינוך המיוחד. נטען כי ייצוג מוגבר של בני המיעוטים בכיתות של החינוך המיוחד נובע מהדרה וכי שיטת האבחונים הנוכחית גורמת לשעתוק אי שוויון החברתי ולסטייה במדיניות ההשמה, במיוחד במה שקשור לילדים בני המיעוטים; נדונות דרכים לשיפור המצב. המחברים סבורים כי התאמת האבחונים שמבוססת על המודעות לכוחות חברתיים והיסטוריים הממשיכים בדיכוי המיעוטים בתחום החינוך תאפשר לפרוץ את מעגל הקסמים של שעתוק של אי שוויון חברתי. | | |
|
| אולין בול ובת הארי מתארות את מערכת האבחונים לחינוך המיוחד בארצות הברית. המאמר מבקר את הפרקטיקה של אבחונים סטנדרטיים ודן בדרכים לשיפור האבחונים. המאמר מציג את השיטהה חדשה של אבחונים. | | |
|
| שרון ניקולס ודויד ברלינר דנים באלטרנטיבות אפשריות לשיטות ההערכה הקיימות, תוך כדי סינתזה בין המבחנים המעצבים למבחנים המסכמים. | | |
|
| מ. בירנבאום ואחרים מציעים אלטרנטיבה לשיטת האבחונים הקיימת הנבנית תוך כדי אופוזיציה דיכוטומית לשיטת האבחונים הנוכחית (מסכמת – מעצבת, יציבה – גמישה, חיצונית – אינטגרטיבית). נטען כי השיטה החדשה IAS מאחדת במכלול אחד את הגישה המסכמת והגישה המעצבת, עונה לצרכים של תלמידים ומורים, היא חיונית למען חינוך האזרחים של החברה המודרנית. | | |
|
.jpg)
