| מרסלו וקסלר | |  |
|
| מיכאל נווטני, פטר סקוט ומיכאל גיבונס מצביעים על ההופעה של צורה חדשה של כינון ידע ומתארים את המאפיינים העיקריים של דגם ידע חדש שמתבסס, בין היתר, על טרנס-דיסציפלינאריות. הם מדגישים את קיום הנטייה למיזוג מערכות נפרדות למערכת-על שפועלת על פי חוקים אחידים, הנטייה שמקבילה להתפתחות המדע לכיוון הטרנס-דיסציפלינאריות ולמיזוג דיסציפלינות נפרדות לתוך מערכת מטה-דיסציפלינארית אחת. | |  |
|
| סטפן קליין מתאר בספרו את ההתפתחות של הידע הדיסציפלינארי בעת החדשה ואת השלבים של כינון דיסציפלינה. הוא מצביע על הבסיס הקונצפטואלי של התופעה של חשיבה אינטרדיסציפלינארית ומתאר את מגמותיה. הוא מדגיש את נחיצותו של השיח המולטי-דיסציפלינארי שמבוסס על ריבו השקפות עולם, מתודות ודרכים להבנת העולם. | |  |
|
| מיכאל פינקנתל מנתח בספרו את ההתפתחות של החשיבה האינטרדיסציפלינארית בידע מודרני. הוא מתאר את הסיבות להופעת הגישה האינטרדיסציפלינארית, את מאפייניה, סוגיה ויעדיה, כפי שהם משתקפים בעבודות של הוגי דעות שונים. המחבר מקשר בין התופעה של אינטרדיסציפלינאריות להכרת המערכות המורכבות שבה הוא רואה המשכה הישיר של האפיסטמלוגיה האינטרדיסציפלינארית. | |  |
|
| אדגר מורין דן בארגון חדש של הידע והחינוך בעתיד. שינויים מרחקי לכת באופן של כינון הידע, כמו אינטרדיסציפלינאריות ומורכבות, הפיכת האדם מ-"Homo sapiens" ל- "Homo complexus" ואחרים, מציבים אתגרים חדשים מול המערכת החינוכית; עליה להשתנות באופן רדיקאלי על מנת להתאים את עצמה לעולם החדש. המחבר דן בחלוקה מחודשת של תחומי הידע והלימוד, בצורות לימוד חדשות וביעדים של מערכת החינוך בעתיד הנראה לעין. | |  |
|
| דבורה אולסברג, גרט ביאסטה ופול גיליירס מתארים את כינונה של האפיסטמולוגיה הרפרזנטטיבית בבית הספר בעת החדשה ומציגים את הביקורת כלפיה. המחברים מצביעים על האתגרים החדשים שמציבה תיאוריית המורכבות הרואה את העולם בתור מערכת מורכבת שלא ניתן לצמצמה ועל האפשרות של האפיסטמולוגיה האלטרנטיבית שמכוננת קשר הדדי בין סובייקט לאובייקט הידע. במרכזו של הקוריקולום החדש תעמודנה לא שאלות של תיאור ונכונותו ולא גישה של חונכות כהסתגלות אל העולם הקיים אלא שאלת מעורבות ופעילות אקטיבית. | |  |
|
| קולין מרש בפרק זה מספרו, המוקדש להבנת הקוריקולום בבתי ספר, דן בצורות שונות של אינטגרציה של הקוריקולום ומצביע על המאפיינים של קוריקולום אינטגרטיבי. הוא דן בשאלה באיזה גילאים עדיף להסתמך על הגישה הדיסציפלינארית המסרתית ובאיזה גילאים ניתן להפיק תועלת מהגישה האינטרדיסציפלינארית האינטגרטיבית. | |  |
|
| ורד עמית כתבה את המאמר הנוכחי עבור "פדגוגיה ומתודולוגיה". מאמרה הנהיר והקולע מתאר את הסיבות שהובילו לפיתוחן של תוכניות לימודים אינטגרטיביות, את מאפייניהן ואת המודלים השונים של חינוך אינטרדיסציפלינארי,תוך כדי הדגש המיוחד על המחקר ועל הפרקטיקה החינוכית בארץ. | |  |
|
| ג'יימס בין בספרו מצביע על הבעייתיות של הקוריקולום הדיסציפלינארי המסורתי ומתאר את ההיבטים השונים של כינון קוריקולום אינטגרטיבי, תוך כדי הדגשת השוני בין קוריקולום אינטגרטיבי לקורקיולום מולטי-דיסציפלינארי. | |  |
|
| סבטלנה ניקיטינה דנה במתודולוגיה של ההוראה המיישמת את הגישה האינטרדיסציפלינארית. היא מבחינה בין כמה אסטרטגיות של הוראה שכל אחת מהן מתאימה לאופי מסויים של שילוב או מיזוג בין הדיסציפלינות השונות. המחברת מתארת את הצדדים החזקים והבעייתיים יותר של כל אסטרטגיה ומגיעה למסקנה כי הדרך האופטימאלית היא שילוב של שלושתן. | |  |
|
| ורוניקה בואה-מנסיליה, ויליאם מילר והוורד הרדנר דנים בדרכים השונות של הוראה אינטרדיסציפלינאריים וביעדים של העבודה האינטרדיסציפלינארית בבית הספר. הם מציינים כי הכנה להוראה דיסציפלינארית לפעמים מתקיימת רק ברמה הארגונית וזה אינו מספיק. מהבחינה האפיסטמולוגית, יש לא רק ללמוד על אותו נושא מנקודת מבט של דיסציפלינות שונות אלא להקדיש זמן לשילוב בין פרספקטיבות דיסציפלינאריות ויצירת פרספקטיבה מערכתית כוללת. | |  |
|
| ברברה סטנגל דנה בתפישות השונות של הקשר בין דיסציפלינות אקדמיות למקצעות בבתי ספר. היא מציינת כי גישות אלה תלויות בהנחות אפיסטמולוגיות בסיסיות. תפישת הידע כתיאור המציאות בדרך כלל תואמת להסתמכות על הדיסציפלינה האקדמית, כאשר תפישה פונקציונאלית של הידע, כמכונן תוך כדי פעולה תואמת לאוריינטציה פרגמאטית בבניית הקוריקולום. | |  |
|
| יבור גודסון דן בדרכי כינונו והתפתחותו של מקצוע בית ספרי על סמך הדוגמא של גיאוגרפיה החל מסוף מאה ה-XIX. הוא מתאר את הקשרים המורכבים בין מקצוע בית-ספרי לדיסציפלינה אקדמית ושם דגש על ההקשר הסוציו-פוליטי של שינויים במעמד המקצוע ובאופי הוראתו. | |  |
|
| אליזבת ספלדינג דנה בדרכים של הכנת המורים העתידיים להוראה אינטרדיסציפלינארית. המאמר מתאר את הפרוייקט של הכשרת מורים להוראה אינטרדיסציפלינארית ומגיע למסקנה כי כבר מורים מתחילים מסוגלים ליצור ולממש קוריקולום אינטרדיסציפלינארי. המחברת מציינת את המכשולים למימוש הגישה האינטרדיסציפלינארית ומדגישה כי יש לממשה לא רק ברמת הקוריקולום אלא גם ברמה הארגונית. | |  |
|
| מריה סאז ואנטוניו קרטרו מתארים את הניסיון של יישום רפורמה שכוללת הוראה אינטרצידסציפלינארית. הם מתארים את השינויים בקוריקולום ובתפקיד המורים בעקבות הוראה אינטרדיסציפלינארית ומציינים את המכשולים העומדים בפני היישום המעשי של מודל ההוראה האינטרדיסציפלינארית בבית הספר. | |  |
|