| מרסלו וקסלר | |  |
|
| ילנה אומלצ'נקו סוקרת את התפתחות הnמקר של תרבויות הנוער ומתארת גישות שונות לתופעה זו: פונקציונליזם, תפישת התנגדות באמצעות ריטואלים, פמיניזם, גישה תרבותית אתנית, גישה ליבראלית ופוסט-מודרניזם | | |
|
| שרה תורנטון מנתחת את תופעת תרבות המועדון בהשען על מונח ההון התרבותי שפותח על ידי סוציולוג צרפיתי נודע פייר בורדייה ועל המסקנות של אסקולת בירמינגם. היא מכניסה לדיון מונח תיאורטי חדש הון תת-תרבותי. הון תת תרבותי פועל בתת-התרבות של הנוער בצורה דומה לאופי פעילות ההון התרבותי בתרבות המיינסטרים, אך יש ביניהם גם הבדלים משמעותיים. המחברת מתארת את הערכים המרכזיים של תרבות המועדון ודנה באופי ההתנגדות ובחשיבות ההבדל בתרבויות הנוער | | |
|
| נטשה קומר ווריקו מתארת את תהליך ההסתגלות של בני הנוער, בני המהגרים, לסביבה האורבנית של ערים מערביות גדולות. המחברת מנתחת את המאפיינים של תרבות נוער זו וקובעת כי במסגרת תת-תרבויות הנוער מופיע " הון תרבותי לא דומיננטי" שמכונן את ההיררכיה החברתית בה חשובים סגנון נכון ובחירות צרכנות נכונות, אוטנטיות וקשיחות. לדעתה, ניתן לדבר על המאזן בין הון התרבות הרשמית לבין הון תרבותי לא דומיננטי אצל כל אחד מבני הנוער השייך לקבוצות מודרות. היא מדגישה כי אין כל ניגוד מהותי בין הערכים של שתי המערכות: תרבות הנוער המודר והתרבות הדומיננטית ולכן לא מדובר בתרבות ההתנגדות | | |
|
| שיין בלקמן מנתחת את המאפיינים העיקריים של תרבות הנוער המודר. היא אינה מקבלת את התפישה הרואה בתרבות ההדרה את תרבות ההתנגדות וגורסת כי בקרבם בני הנוער המודרים קיימת שאיפה לערכים נורמטיביים. מדובר לא בתרבות ההתנגדות אלא בתרבות ההישרדות. בני הנוער אינם מורדים כנגד המוסכמות החברתיות; חברה היא זו שדוחה ומדירה אותם. הדרה סוציו-תרבותית של נוער השוליים מחוץ לתחומי אחריות החברה רק מחזקת את הקונפורמיזם של הקבוצות החלשות בתוך החברה | | |
|
| פול צ'טרטון ורוברט הולנדס מתארים את חיי הלילה של הנוער כנשלטים על ידי תרבות המיינסטרים. יחד עם זאת, בשוליים קיימת אלטרנטיבה. זאת לא רק אלטרנטיבה של הדרה אלא אלטרנטיבה של סולידריות, צרכנות עצמאית והתנגדות בפועל לתרבות המסחרית המתפשטת. יחד עם זאת, יש להדגיש כי צורות אלה של התנגדות נדחקות יותר ויותר לשוליים מהנוף האורבאני המקובל. המחברים מרחיבים את הדיבור אודות אסטרטגיות ההתנגדות לתרבות המיינסטרים שמוצאות את ביטויין בתרבויות נוער שונות | | |
|
| קלאר וולס ורימונד אלט מנתחים את התופעה של תרבות הסויינג שהייתה קיימת בגרמניה הנאצית ודוכאה ב-1941. הם רואים בתת-תרבות זו צורת ההתנגדות למשטר הטוטליטרי ולכפייה האידיאולוגית מצדו. הם מתייחסים גם לתופעות דומות שהיו קיימות בברית המועצות ומנסים לבנות גישה כללית כלפי תרבויות הנגד של הנוער במשטרים טוטליטריים ולנוכח נראטיבים אידיאולגיים מונוליטיים. | | |
|
| לס באק מנתח את היחס לאחר בתרבות הנוער הבריטי בהקשר הפרמטרים של גזע וג'נדר. נערים לבנים מאמצים את הסמלים של דמות הצעיר השחור בכינון הגבריות הלבנה. מהצד השני הם דוחים מכל וכל את האפשרות של הזדהות עם דמות האחר האוריינטאלי, שמקבל מאפיינים נשיים מובהקים. המחבר טוען כי הדגש המקובל על השוני במסגרת רב התרבותית כתרופת פלא נגד הגזענות הוא מוטעה. הרי תרבויות נוער גזעניות כוללות גם את השוני, אין ניגוד בין גזענות לרב-תרבותיות. על מנת לנהל את המאבק בגזענות יש להתמקד בהבנת הקשרים המורכבים בין תרבות לבין כוח והשתקפותם בחיי היום-יום. | | |
|
| פול ג'ילורוי מנתח את הקשרים בין תרבויות נוער אפרוצנטריות ואירוצנטריות ומציב את השאלה כיצד נקלטות תכונות גזעניות, אתנוצנטריות ולאומניות לתוך תרבויות הנוער. גם הנטיות לפונדמנטליזם אתני ותרבותי וגם אנטי-גזענות ספונטנית הן מאפייני של תרבות הנוער. תרבות הדיאספורה האפריקאית הביאה לכינון שיח התרבותי והזהות הרשתי שחוצה גבולות אתניות. כמו כן תרבות הנוער מתאפיינת בשיח האוטנטיות | | |
|
| המאמר מנתח את מיקומה של תרבות ההיפ-הופ בתוך החברה הגרמנית המודרנית. תרבות ההיפ-הופ מהווה מסגרת למגע בין-תרבותי ולביטוי עצמי וכינון הזהות של הקבוצות המודרות בקרב הנוער. יחד עם זאת, תרבות זאת הפכה להיות תרבות מסחרית והעיסוק בה נעשה עבור מהגרים רבים לדרך להצלחה בחברה הגרמנית, היא מאפשרת לנוער המודר לצבור הון תרבותי אלטרנטיבי שערכו מוכר גם בתוך התרבות הרשמית. | | |
|
| ארלן טיקנר מנתחת את התפתחות תרבות ההיפ-הופ בשלוש מדינות לטינו-אמריקאיות תוך כדי הדגשת הקווים המשותפים המאפיינים את תרבות ההדרה וההבדלים הנעוצים בקונטקסט חברתי ופוליטי מקומי. היא מדגישה כי תרבות ההיפ-הופ נותנת ביטוי לקולם של המודרים, מייצרת כלי לרפלקציה אודות החיים בשוליים ואודות האפשרויות ליצירת מנגנון של ויסות עצמי ופיקוח בתוך ההדרה, מביאה לתחושת זהות חיובית על ידי כינון נראטיב אלטרנטיבי. | | |
|
| אולף בואתיוס מנתח את תפקיד "הספרות הזולה" בחיי הנפש של בני הנוער ובתהליך התפתחותם. הוא נשען על התיאוריה של תת-מודע של לקן ועל הרעיונות של קריסטבה בדבר משמעות הטקסטים הספרותיים | | |
|
| שרה מאק-נמי מתייחסת להיבט של ג'נדר בניתוחה של מרכיב משחקי מחשב ווידאו בתרבות הילדים ובני הנוער. היא מתייחסת לשינויים שחלו בתת-תרבות בנות הנוער מאז הניתוחה הקלאסי מאת מאק-רובי בשנות השבעים. לטענתה, משחקי וידיאו ומחשב הפכו להיות לסימני השליטה והכוח שבאמצעותם יחסי הג'נדר הקיימים בחברה מועתקים לתוך המרחב הביתי. | | |
|
| תת-תרבות פאנק – משמעותו של סגנון / דיק הבידג' (ה. עברית:שנקר רסלינג, 2008, תרגמה: רונה כהן).
כתבה: קארן פחם
| | |
|
