| אנו מפנים את הקורא לפרק "השחור והשפה" מספרו של פרנץ פאנון "עור שחור, מסיכות לבנות" (פורסם בכתב עת לעניני תרבות ותוכן "אימגו"). הפרק דן בחשיבות השפה בתהליך של כינון הזהות ובמאפיינים הפסיכופתולוגיים של זהות השחור המדוכא במצב הקולוניאלי. | |  |
|
| ג'וק מאק-קלוך מציג את עיקרי גישתו של פרנץ פאנון להבנה של תהלך כינון הזהות במצב הקולוניאלי. פאנון מנתח את הצד הפסיכולוגי של הדיכוי הקולוניאלי וחושף את התלות של זהות המדוכא השחור בזהות המדכא הלבן. המצב הקולוניאלי אינו משאיר כל אפשרות לכינון זהות עצמאית והתפתחות בריאה של הנפש | | |
|
| הומי באבא, אחד מהוגי הדעות הבולטים של המחשבה הפוסט-מודרנית במדעי החברה, מציג את עיקרי הקונצפציה של הזהות הקולוניאלית של פאנון ומתאר את היחס המורכב של פאנון לתורת ההומניזם. באבא משרטט את הקיוונים האפשריים לפיתוח התיאוריה של פאנון ול "שדרוגה" לגישה הפוסט-מודרנית היונקת מפילוסופיה של לקאן. | | |
|
| אניטה צ'ארי מנתחת את הדינמיקה של כינון הזהות במצב הקולוניאלי, לפי גישתו של פאנון, ומשווה אותה עם המשל המפורסם של הגל אודות כינון הזהות במאבק המתנהל בין אדון לעבד. צ'ארי שואלת האם פאנון הייה ממשיך דרכו של הגל או מבקר חריף של תורתו. | | |
|
| אנו מביאים כאן את תקציר הפרק הראשון של ספרו המפורס של סאנדר ג'ילמן "שנאה עצמית יהודית". ג'ילמן, בהסתמך על גישתו של פרנץ פאנון, מתאר את הדינמיקה של כינון זהות המדוכא ששואף להיות חלק אינטגראלי מהחברה המדכאת, אך מוצא את עצמו במקום של האחר הנצחי. ג'ילמן מראה כיצד כינון הזהות שמבוססת על הפנמת הסטיריאוטיפים החברתיים וביניהם דמות האחר מביא להיווצרות התופעה של שנאה עצמית. | | |
|
| דונאלד טיילור בספרו "חיפוש לאחר הזהות" מתאר את הקושיים של כינון הזהות ואת תהליכי אובדן הזהות הקולקטיבית אצל קבוצות המיעוט הנמצאות במצב הקוואזי-קולוניאלי המתאפיין ב"קולוניאליזם פנימי". לפי טיילור, היעדר תפישה מקיפה ועקבית של האני והעולם שנובעת מתרבות אחת באופייה המקורי וגם התופעה של "זהות יתר" (הצפת האני במספר רב של בחירות תרבותיות מגוונות) מביאים לתוצאות הרסניות עבור האישיות המתפתחת. | | |
|
| פטר פרטי וטוויטי וילסון מסתמכים על גישתו של פאנון. הם מתארים את המאפיינים של משבר הזהות של הנוער האפרו-אמריקאי שגדל בארצות הברית במנותק מתרבותו המקורית ומצביעים על הצעדים של מערכת החינוך שעשויים לשפר את המצב.. | | |
|
| פדרו נוגרה מנתח את תהליך כינון הזהות אצל תלמידים בתי ספר שמשתייכים לקבוצות המיעוט ומתאר את הסכנה של תפישת הסטיריאוטיפים החברתיים כבסיס לזהות המתגבשת. הפיתרון האידיאלי הוא פיתוח זהות מורכבת אך הוא קשה להשגה. נוגרה מצביע על הצעדים שבהם מחנכים יכולים לנקוט כדי לסתור את הנטייה המביאה את הילדים לכישלנות לימודיים והתנהגותיים. | | |
|
| ג'ין פיני ודורין רוזנתל מנתחות את תהליכי כינון הזהות הקולקטיבית בגיל הנעורים, בקבוצות המיעוט. הם מתארות את תופעות של העדפת תרבות הרוב והזהות הכפולה | | |
|
| ג'רלדין אנג'לווין, בהסתמך על התיאוריה של אלימות סימבולית של פייר בורדייה, מתארת את היווצרות הזהות הקולקטיבית של החארקיס: משתפי הפעולה עם הכוחות הצרפתיים באלג'יר וילדיהם שנקלטו בצרפת. | | |
|
| חקר ההיבטים הסוציולוגיים והפסיכולוגיים של גורל ילדי משתפי הפעולה עם הנאצים החל רק בשנות ה-80. מרטין לינדט מנתח את התהליכים המורכבים של כינון הזהות בקרב בני הקבוצה, ילדים שסבלו מיחס שלילי של החברה ופיתחו תחושות אמביוולנטיות כלפי משפחותיהם וכלפי עצמם. | | |
|
| נעמי ריצ'מן מתארת את הבעיות של כינון הזהות בקרב ילדי המהגרים ומצביעה על הפעילות החינוכית שעשוייה לסייע לפיתוח זהות דו-תרבותית. | | |
|
| רוי באמייסטר, ז'יאן טוונגה ונטלי סיארוקו חוקרים את השפעות ההדרה על הנפש ומצביעים על הקשר ההדוק בין הזהות האישית ובין הזהות הקולקטיבית. | | |
|
| אנג'לה קריז,ארוינד בהאט, נימלה בהוג'אנ, פטר מרטין דנים בקשר בין השפה לכינון הזהות. המאמר מראה כיצד ניסיון לחזק זכות תרבותית מסורתית בבית הספר המשלים מביא לכנון זהות רב-תרבותית מורכבת | | |
|
