מדד הקהילתיות

תחום הקהילה הפך במרוצת השנים למשימה חשובה ביותר, הדורשת יצירה של תרבות אזרחית פעילה, שבה גם לציבור, למנהיגי שכונות ולאנשי מקצוע מתחומים שונים תהיה לגיטימציה להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות.

בהתאם למגמה זו, פיתחה החברה למתנ"סים את מדד הקהילתיות - כלי למדידת "מצב הקהילה" ביישוב המפולח לפי תתי אוכלוסיות והמופנה כלפי מקבלי ההחלטות ברשות המקומית ובראשן ראש הרשות, במטרה לסייע בתהליכי קבלת החלטות ותכנון אסטרטגי.

המדד פותח מתוך הבנה כי יש צורך לבחון את האופן בו הרשות המקומית והארגונים הפועלים בה מעודדים ומגבירים חיי קהילה פעילים, חוסן, שייכות וגאווה יישובית, חיבור בין אוכלוסיות ותחושה של התושב כי ביכולתו להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות באיכות חייו, ובהתאם לתכנן ולהטמיע פעולות ומענים לשיפור חיי הקהילה.

בשנים האחרונות נמדד מדגם של כ-74,000 תושבים מגיל 18 ומעלה, מ-70 רשויות מקומיות, מכל המגזרים. בין היישובים, 53 ישובים עירוניים, 17 מועצות אזוריות (בהן 292ישובים) ו-16מינהלים קהילתיים בירושלים.

פיתוח מדד הקהילתיות החל ב-2017, תוך תהליך חקר יסודי ומעמיק, בשיתוף חברת המחקר ERI. התהליך כלל את ההגדרה מהיר קהילתיות, כלי למדידת קהילתיות וכן ממשק עבודה דיגיטלי לניתוח הנתונים וגיבוש התובנות.

במסגרת זו פותחו שישה ממדי קהילתיות:

1. משמעותית – המידה בה הפרט מרגיש בעל ערך ומשפיע בקהילתו

2. שייכות - המידה בה הפרט מרגיש כי הקהילה היא חלק חשוב מזהותו, חש זיקה וגאווה וחולק עם קהילתו נרטיב משותף.

3. מחוייבות - מידת הנכונות והיכולת של הפרט בקהילה לפעול למען טובת הכלל.

4. אמון והדדיות – הנכונות של יחידים לתמוך ולסייע לאחרים במרחב הקהילתי ללא תלות בהיכרות אישית וללא ציפייה לתמורה מידית, מתוך אמונה בנורמות המשותפות של חברי הקהילה.

5. חיבוריות – כמות, איכות וגיוון הקשרים החברתיים בין פרטים בקהילה ומידת השימוש בהם.

6. פעולה קולקטיבית – הנכונות והיכולת לפעול ביחד מתוך הסכמה לקידום מטרות קהילתיות ופתרון בעיות משותפות.
   

בשנת 2024, כארבעה חודשים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, בוצעה לראשונה גם מדידה ארצית של מדד הקהילתיות בקרב מדגם ארצי מייצג. באמצעות מדידה זו התקבלה תמונה על מצב הקהילתיות בישראל, הוארו סוגיות הקשורות למאפיינים דמוגרפיים וחברתיים הקשורים לתפיסת הקהילתיות בישראל והתגבש בנצ'מרק ארצי המשמש נקודת ייחוס למדידות היישוביות.