גיליון מספר 17: פיתוח חוסן בקרב ילדים ובני נוער בעתות משבר

גילה ברגר

המאמר מביא תוצאות של מחקרים העוסקים בהשפעת ההדרה על הנפש ועל תחומים שונים של התפתחות. החוקרים טוענים, שהדרה פוגעת בהתפתחות השכלית והרגשית של בני אדם וכי יש לה השלכות קשות על כינון הזהות. הם מדגישים את הקשר ההדוק בין הזהות האישית לבין הזהות הקולקטיבית.

המאמר דן ברכיבים העיקריים הגורמים לכינון חוסן, תוך דגש על אוריינטציה פרו-אקטיבית. החוקרות מפרטות את ההשלכות שיש לתפיסת החוסן על פיתוח תכניות התערבות עבור ילדים בסיכון.

מחברי המאמר סוקרים את התפתחותו של מחקר החוסן, תוך הדגשת היעדר בסיס תיאורטי מפותח של המונח. הם מציעים מסגרת תיאורטית חדשה, המשלבת בין התיאוריה של הון חברתי לתפיסת החוסן וטוענים, כי הון חברתי מהווה אחד הרכיבים המרכזיים לפיתוח חוסן בקרב ילדים השייכים לקבוצות מוחלשות. תפיסת ההון החברתי מזווית הראייה של חוסן מאפשרת לפתח דגם של פעילות לפיתוח הון אנושי בקרב ילדים מקבוצות מוחלשות.

מחברי המאמר מסבירים מהי למידה חברתית-רגשית ומהם רכיביה. הם מראים את החשיבות של הלמידה החברתית-רגשית להתפתחות בריאה של ילדים ובני נוער ולפיתוח חוסן. מוצעות המלצות למדיניות חינוכית שתאפשר להפוך למידה רגשית-חברתית לכלי יעיל לפיתוח חוסן, בעיקר בהקשרי מצוקה.

המאמר מברר מהן הפעילויות מחוץ לבית הספר המביאות להישגים לימודיים ומצביע על המאפיינים העיקריים שלהן.

המאמר משקף מחקר שנערך באוסטרליה ובחן את השפעת המשבר הנובע מקורונה-וירוס על המצב הרגשי והנפשי של בני נוער. זוהו הגורמים למצוקה וגורמים הגנתיים. בין היתר, ממצאי המחקר מלמדים, כי בקרב הצעירים מרבית הלחץ הפסיכולוגי נוצר לא בעקבות הפנדמיה, אלא כתגובה לצעדי הממשלה המגבילים את המגע החברתי וכי הידרדרות המצב הנפשי אצל הבנות משמעותית יותר מאשר אצל הבנים. נדונות ההשלכות של ממצאי המחקר על עיצוב המדיניות.

המאמר מתאר את ההשפעה הדיפרנציאלית של המדיניות הממשלתית בספרד למאבק בפנדמיה על ילדים מקבוצות אוכלוסייה שונות. נסקרים גורמי סיכון וגורמים הגנתיים ומודגש הצורך בקיום שגרה יום-יומית. נמצא כי השפעת הסגר הייתה חמורה במיוחד בקרב ילדים בסיכון ובעיקר בגילאים צעירים. השלכות אלה עלולות לפגוע במצבם הנפשי של הילדים גם בטווח הארוך. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך למקד את אסטרטגיות ההתמודדות בעת הסגר בראש ובראשונה בקבוצות החלשות.