צניחה, בנג'י, טראקים, התנדבות, איור ספרים ומופע יחיד: שום חלום לא גדול מדי בעבור דרורה ושרי, בנות 68 ומתנדבות בתנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר). בשבילן, השמיים הם לא גבול. הן מסמנות ומגשימות, "אני לא מחוברת לגיל הכרונולוגי שלי", אומרת שרי. "אקסטרים זה התרופה לנפש בריאה", מוסיפה דרורה. שתיהן רק מבקשות בריאות, את כל השאר הן יגשימו לבד.
יונא אשכנזי, חברת קהילה ותיקה, אמנם לא מתנדבת בתנועת של"מ אבל כולה רוח התנדבות. אין עובד, הורה או ילד במתנ"ס מזכרת בתיה שלא מכיר את סבתא יונא ושלא פנה אליה לעזרה. את רוב יומה היא מעבירה בהצגות ילדים במרכז הקהילתי שנמצא מול ביתה הפסטורלי, ואת שאר זמנה היא מעבירה בלהפיח חיים בבובות ישנות ובלויות. המתנ"ס, שמקדם יוזמות מהשטח, הוא המקום מפגש בין יונא לילדי מזכרת בתיה. שם, כל ילד שנקרעה או נשברה לו הבובה מגיע לסבתא יונא, או כמו שהם מכירים אותה, "סבתא בובה" משאיר לה את הבובה ולמחרת מקבל אותה בריאה ושלמה.
דרורה, שרי ויונא, שמהוות השראה לכולנו, מסרבות לתת לגיל ולסטיגמות לעצור אותן מלהגשים חלומות, להתנדב ולטייל בעולם, להישאר חיוניות ולהיות חלק בלתי נפרד מהקהילה.