בעשורים האחרונים עלו לישראל למעלה מ-350,000 ילדים ובני נוער ממדינות שונות הנאלצים להתמודד שוב ושוב עם קשיי קליטה והסתגלות. רבים מהאתגרים של בני הנוער העולים ומשפחותיהם הן תוצאה של שינויים פתאומיים, ממצב מוכר למצב חדשה.
העלייה מביאה עמה שינויים סביבתיים ותרבותיים וככזו, היא מקשה על בני הנוער להשתלב בתחומים רבים, בעיקר בתחום החברתי ובתחום הלימודי. על מנת לעזור ולהקל על העולים משרד העלייה והקליטה מתקצב מדי שנה פרויקטים ייחודיים בתחומים רבים, שתכליתם לסייע לעולים ילדים ומתבגרים, להשתלב בבתי הספר ובחברה הישראלית.
אחת מתוכניות אלה היא תוכנית פל"א (פעילות לימודים אחרת) של החברה למתנ"סים, ששמה לה למטרה להעניק תגבור לימודי לצד העצמה חברתית לבני נוער עולים ובני עולים. התכנית פועלת מ-1996 , כאמור במימון המשרד לעלייה וקליטה ומופעלת בשנים האחרונות על ידי החברה למתנ"סים.
"אנחנו פועלים בשלושה מישורים: התחום החברתי הכולל אינטראקציות חברתיות, חברויות ותחושה של שייכות, בתחום הלימודי הכולל יכולת התמודדות עם המקצועות הנלמדים בבית הספר והתמודדות עם קשיים והאחרון, תחום לשוני", מסביר סעיד ענבוסי, מנהל המחלקה ללמידה בחברה למתנ"סים, שבין תכניותיה נמצאת גם תכנית פל"א.
"מטרות התכנית היא מתן שוויון הזדמנויות וצמצום פערים לימודיים, כשמטרת העל היא זכאות לתעודת בגרות ולא פחות חשוב, העצמה חברתית לשם שילוב בחברה הישראלית".
ענבוסי (59) מבאקה אל גרבייה, התמודד בשנת 2006 על תפקיד מנהל המחלקה ללמידה בחברה למתנ"סים כשמאחוריו רזומה מרשים כמנהל מתנ"סים. בנוסף מחזיק ענבוסי בתואר ראשון במדעי המדינה וסיעוד ושני תארים שניים, האחד במדיניות ציבורית ומלכ"רים והשני במדיניות החינוך.
"אחרי ארבע שנים כמנהל מתנ"ס בכפר קאסם התמודדתי על התפקיד וזכיתי במרכז. התחלתי עם תקציב של 2.5 מיליון בשנה וגרעון של 500 אלף ₪. כיום המחלקה בתקציב עולה, העומד על 32 מיליון ₪ בשנה ואנחנו עומדים ביעדי התקציב בכבוד", אומר ענבוסי בגאווה.
במסגרת תפקידו, אחראי ענבוסי על שש תכניות למידה ארציות המסייעות לצמצום פערים ומעודדות השתלבות בחברה, כאשר תוכנית הדגל של המחלקה היא תכנית פל"א במימון מלא של משרד העלייה והקליטה. "המטרה העיקרית של התכנית היא – 'כל אחד יכול', אני מאמין שבזכות התכנית כל תלמיד עולה יכול להצליח ולשפר את הישגיו וזאת באמצעות תחושת שייכות ומשמעות".
החוזק "יחס אישי לכל תלמיד עולה"
"הערך המוסף שהתכנית מביאה היא יחס אישי לכל תלמיד עולה, להיות איתו ולחבק אותו. אנחנו מעודדים אותם לקראת מימוש עצמי ולמעשה מעניקים לחניכים שלנו נדבך שהם לא מקבל בחינוך הפורמאלי. רק בתוכנית פל"א התלמידים מקבלים בית חם ומדריכים קשובים המשמשים עבורם כמנטורים".
נכון לשנת 2017, משתתפים בתוכנית למעלה מ-2,500 תלמידים ב-80 מרכזי למידה הפרושים בכל רחבי הארץ. כל תמיד מקבל 9 שעות שבועיות, הכוללות שבע שעות למידה ועוד שעתיים בנושאים חברתיים.
פועלים בכל המישורים
השיעורים מועברים על ידי מורים בעלי תעודות הוראה, שעוברים מדי כל שנה מספר השתלמויות שונות ונמצאים בקשר מתמיד עם מורי בית הספר. "יש קשר הדוק", מסביר ענבוסי, "מדובר בקשר הכרח בין מורי פל"א למורי בית הספר ובין הרכזים למנהלי בית הספר. זה חלק מהעבודה וחלק מהתכנית הכללית שלנו".
אך עם זאת מודה ענבוסי כי הם נתקלים בקשיים הנובעים לרב משינויים בתוכניות הלימוד בין בתי הספר בארץ ובמקביל מהשינויים התרבותיים בין העולים.
"הקושי הגדול מבחינתו הוא להתגבר על הפערים בין בתי הספר, לכן אנחנו הרבה פעמים מתמקדים בהקניית מיומנויות וכלים ללמידה. בנוסף, קיים קושי דמוגרפי: כל אחד מגיע מתרבות אחרת וזה מתבטא בעיקר מול המורה שצריך להתאים את עצמו לכל אחד ואחד. המציאות הזו מחייבת אותנו להעניק לרכזים ולמורים את הכלים המתאימים ביותר עבור תלמידיהם".
מצטרפים ומתמידים
למעשה כל עולה חדש זכאי להשתתף בתכנית פל"א אם הוא עולה חדש עד 10 שנים ואינו משתתף בתוכנית אחרת הממומנת על ידי משרד הקליטה.
"תלמידים שמצטרפים אלינו - נשארים", אומר ענבוסי בביטחון. "כמעט ואין נשירה. ואם יש, היא מאוד מינורית. אפשר להצטרף לתכנית במשך חמש שנים, מכיתה ז' ועד יב' וכמעט כל מי שמגיע ממשיך לשנים הבאות. היו פעמים שהם לא הגיעו לבית ספר – אבל הגיעו לשיעורים של פל"א" הוא צוחק. "הם יודעים שאצלנו הם מקבלים בית חם ואוזן קשבת".
מחניכה למדריכה
אולגה דוידוביץ' עלתה לארץ מאוזבקיסטן בשנת 1991 עם גל העלייה הגדול של ברית המועצות כשהייתה בת שש. במשך שנים אולגה חשבה שעל מנת להיטמא בארץ עליה למחוק את המורשת ממנה הגיעה, לכן כשאמה הציעה לה להצטרף לתוכנית פל"א היא התנגדה. "לא אהבתי את הרעיון, הייתי נערה בת 15 ולא התחברתי לזהות שלי כעולה. אבל אמא שלי הכריחה אותי וכשנכנסתי הציונים שלי בכל המקצועות שהתכנית נגעה בהם קפצו בעשרות נקודות".
מלבד הציונים שעלו פלאים, אולגה מספרת כיצד תוכנית פל"א השפיעה עליה גם בפן החברתי. "מצאתי את עצמי בחברה של ילדים שמגיעים מאותו רקע כמו שלי כמו תרבות, אוכל, מנהגים ושפה וביחד עברנו חווית זהות, פתאום ראיתי את עצמי דרך משקפיים של עולה חדשה. אף פעם לא הבנתי מדוע עלי להתחבר לעולים חדשים, עד שהגעתי לתכנית והבנתי שאני עולה חדשה וגם ישראלית".
כיום אולגה היא מנהלת מרכזי למידה והשכלה בחברה למתנ"סים, כשהיא עובדת יחד עם ענבוסי במחלקה ללמידה.
"החינוך תמיד היה נוכחי אצלי בבית, ההורים שלי אנשי חינוך וזה משהו שחייתי ונשמתי. למדתי עבודה עם נוער בסיכון וכשסיימתי את הלימודים הגעתי לחברה למתנ"סים, אפילו לא ידעתי שתוכנית פל"א שייכת לחברה".
כשאולגה הגיעה לראיון העבודה בחברה למתנ"סים, פגשה את שלומית סדרס המנהלת הפדגוגית של תוכנית פל"א שזכרה אותה עוד מימיה כתלמידה בתוכנית והמליצה עליה רבות. מאז אולגה צלחה פרויקטים רבים בתחום החינוך, הפועלים לשילוב בני נוער בחברה הישראלית.
"אני חושבת שהייחודיות של תכנית פל"א היא קודם כל להסתכל על החניכים כאנשים, כל מורה יודע לזהות את הקשיים והחוזקות בתחום הלימודי ולתת מענה ספציפי לצרכים שלו, הם ידעו לזהות במה אני מתקשה ועל זה עבדו איתי. המורים עבדו בשיטת מבדקי הצלחה, היינו נבחנים על הנושאים שלמדנו וכך המורים היו יודעים את הרמות שלו והיינו עובדים על מה שצריך".