יום המאבק באלימות נגד נשים – כך תשימו לב לסימנים

בשגרת היום-יום בקהילה, במקום העבודה או במסגרות חברתיות, אנשים נתקלים באין ספור סיטואציות ואינטראקציות, להן הם לא בהכרח מייחסים חשיבות. במקרים מסוימים, תשומת לב מעמיקה יותר לפרטים, יכולה להציל נשים ממעגל האלימות. 
במסגרת קמפיין מיוחד של החברה למתנ"סים הארצית, לציון יום המאבק לאלימות נגד נשים, השתתפו מנהלים, עובדים, צוותי החינוך והקהילה של החברה למתנ"סים בכל הארץ בהרצאה של "רוח נשית", במטרה לעודד זיהוי סימנים שיכולים להעיד על אלימות במשפחה. בשיתוף פעולה מיוחד עם שלומית בנימין, מנהלת קשרי קהילה ב"רוח נשית", ריכזנו את המידע על הסימנים שיכולים להיות עבורכם איתות לקריאה לעזרה. 
חשוב לציין כי ברוב המקרים, נפגעות האלימות לא מספרות מה עובר עליהן, לאף אחד, גם לא למשפחה או לחברים קרובים, וכיום יש כ-200 אלף נשים מדווחות שחוות אלימות במשפחה, אך המספר גבוה בהרבה, מפני שהן חוששות לספר ולדווח. עם זאת, אנו כקהילה קרובה, שכנים, חברים וחברים לעבודה, יכולים לזהות את הסימנים, גם אם הם קטנים, ולעזור. 
המאפיין הבולט ביותר בקרב נשים שחוות אלימות הוא הפחד, גם אם הוא נסתר, אפשר לזהות אותו בפעולות השונות בחיי היום יום. 
כך לדוגמה, אחד הסימנים שיכולים להעיד על אלימות, היא אובססיביות מצד בן הזוג. אם אתם נתקלים בחברה או שכנה שבכל רגע נתון צריכה לדווח לבן הזוג שלה היכן היא נמצאת, עם מי ומתי היא חוזרת, וכשהיא מקבלת ממנו טלפון היא נדרכת ומקרינה חשש, יתכן שהיא חווה קושי ואלימות בבית. לרוב בן הזוג יתרץ זאת כדאגה לשלומה, אך בפועל מדובר בדאגה מוגזמת וברצון לשלוט בכל מהלך חייה. 
סימן נוסף הוא ליווי צמוד של בן הזוג לכל מקום, גם אם מדובר במפגש עם חברות או בהגעה לעבודה. אפשר להבחין בסימנים של חוסר העצמאות אם אותה אישה מגיעה לעבודה או חוזרת ממנה אך ורק עם בן הזוג שאוסף אותה, לא מניח לה לנסוע עם חברה או ברכב לבד ולא בתחבורה ציבורית. נסו להציע לה לעשות משהו אחר בסוף יום עבודה, לצאת לשתות קפה או לקנות משהו, אם היא מגלה סימנים של מצוקה וחשש ואומרת שהיא לא יכולה כי בעלה מחכה לה, יתכן שהיא חווה אלימות. 
נשים החוות אלימות פיזית, יסתירו ככל האפשר את הסימנים הגלויים על הגוף. אם הבחנתם בשימוש גובר בכובעים, משקפיים, איפור מוגזם, צעיפים או בגד עם שרוולים ארוכים בקיץ, כל אלה יכולים להעיד על אלימות.   
ריחוק חברתי יזום מצד בן הזוג וניתוק ממגל משפחתי או חברתי, גם הם יכולים להעיד על אלימות ושליטה. לעתים אותה אישה תפגין בעצמה את הצורך בריחוק, תתנתק מיוזמתה ואו תכעס על בני משפחה או חברים מפני שהיא מאמינה שדבריו של בן הזוג שלה נכונים, וכי כולם רוצים ברעתה ורק הוא בטובתה. במצב כזה מטרתו של בן הזוג היא לנתק אותה ממעגלי התמיכה הטבעיים, ולגרום לה לבטוח רק בו, אך ככל שהחברים ובני המשפחה נעלמים מחייה, כך היא הופכת לשבויה במעגל האלימות, ואף אחד אינו יודע על כך. חשוב לשים לב להתנתקות כזו מצד חברות ובנות משפחה וללא להתעלם ולקבל את הניתוק, אלא לשדר תמיכה. 
תופעה נוספת של אלימות היא תחושת חוסר הערכה. נשים החוות אלימות נוטות לקבל ביקורת מתמדת מצד בן הזוג על התנהלותן בכל תחומי החיים. בן הזוג עלול לבקר אותה על דרך הלבוש, הדיבור, ההתנהגות בציבור, ההתנהלות בבית או עם הילדים, ועוד. נשים אלו נמצאות תחת מתקפה מתמדת מצד בן הזוג, גם מילולית, והוא מנסה באופן תקיף לחנך ללא הרף את האישה, תוך האשמות וביקורת נוקשה. 
כמו כן, מעקב צמוד מצד בן הזוג בא לידי ביטוי גם באמצעים פיזיים (יכול להגיע "במקרה" למקום העבודה או מפגש חברות שיצאה אליו, לחטט בתיק שלה או במגירות בבית ולחפש "הוכחות" להתנהגות לא הולמת שלה) וכיום גם באמצעים טכנולוגיים (לא מאפשר לה להכניס קוד כניסה לטלפון, בודק הודעות שהיא מקבלת, בודק את המחשב, מכניס מצלמות הביתה וצופה בהן כשהוא בעבודה או מאלץ אותה לשים אמצעי מעקב על גבי הטלפון כדי לדעת היכן היא נמצאת בכל רגע.    
בני זוג אלימים מאופיינים במצבי רוח קיצוניים ובהתפרצויות זעם תכופות. שימו לב אם חברה, שכנה או בת משפחה מגלה סימני מצוקה ופחד מפני הדברים הצפויים לה. לדוגמא, אישה שמאחרת לחזור הביתה ונלחצת נורא, אישה שחוששת לקנות משהו לעצמה כאשר שאר החברות קונות, אישה שלא משתפת בחיי הזוגיות שלה, שיכולה לפעמים לומר שהיא לא רוצה להרגיז את בן הזוג, או חוששת מתגובות שלו, כל אלה יכולים להעיד על מצוקה. 
גם אלימות כלכלית היא סימן לאלימות במשפחה. הסימנים יכולים להיות לדוגמא מניעה של התנהלות עצמאית, אי יכולת למשוך כסף מזומן או לרכוש דברים ללא ידיעתו של בן הזוג, שמירה קפדנית על קבלות, אי שימוש בכרטיסי אשראי באופן עצמאי, חשש מפני הוצאות, מידור ממצב כלכלי או ידיעה על התנהלות בבנק, מניעת אפשרות לצפות בחשבון הבנק ועוד. 
מה שחשוב הוא לשים לב לכל סימן, גם אם אותה אישה מנסה להסתירו, ולהעניק לה את התמיכה והתחושה שהיא לא לבד. אם משהו נראה מוזר, התגובה, המבט, האינטראקציה, אולי אפילו סימן פיזי, כמו שריטה או חבורה, לא מתעלמים אלא מנסים להבין האם ניצבת מולנו אישה שעלולה להיות במצב מסכן חיים, ופותחים למענה את הלב, מהווים אוזן קשבת מפני שגם לנו, לקהילה, יש תפקיד במאבק באלימות נגד נשים
הקהילה הקרובה יכולה לראות התנהגויות, תגובות וסימנים שמהווים נורות אזהרה לאלימות, ולכן חשוב מאוד לא להתעלם, במיוחד אם יש קטינים בבית ויש חשש לסכנה. מומלץ שלא להכריח אותה לשתף אם היא לא רוצה ולא לפעול במקומה, כדי לא להחמיר את המצב, אבל כן לתת לה כתף ולהגיד לה שאתם רואים ומבינים שהיא עוברת מצוקה, להראות לה שיש לה עם מי לדבר ויש מי שיעזור לה.