גיליון מס' 18 (2012 - I): מעורבות הורים

ספרה של מריה דה-קרבליו סוקר את ההתפתחות של היחסים בין בית הספר למשפחה במחצית השנייה של מאה ה-XX ומתאר את המצב הנוכחי כאשר מדינה מעבירה את האחריות על החינוך לידי המשפחה ובד בבד פולשת לתוך האוטונומיה של המרחב הפרטי. המחברת מציעה לצמצם את שיתוף הפעולה בין בית הספר להורים ולהציב גבולות ברורים של אי –התערבות לחינוך ביתי.

אן פיליפס סוקרת את המדיניות החינוכית בבריטניה ומראה כי תוכניות של מעורבות ההורים מביאות לייצוג מועדף של קבוצות מסוימות. המאמר עושה הקבלה בין המרחב החינוכי למרחב הפוליטי ודן בנושא של מעורבות ההורים לפי הדגמים של התיאוריות של מעורבות האזרחים. המחברת מצביעה על הבעייתיות של העמדה האובייקטיבית כביכול ועל הצורך בהפליה מתקנת אך מדגישה את הקושי בעיצוב מנגנון ההשפעה השוויוני.

תורסטון דומינא משלב סקירה תיאורטית ומחקר אמפירי. מאמרו בוחן את גבולות ההשפעה של מעורבות ההורים ומגיע למסקנה כי מעורבות ההורים גורמת לסוציאליזציה ולפיקוח החברתי; היא אינה תורמת באופן ישיר לשיפור הלמידה, אך גורמת לשיפור התנהגות הילדים. המאמר מתייחס להשלכות של מסקנות המחקר על המדיניות החינוכית בארצות הברית ומציע למקד את תוכניות מעורבות ההורים בנושאים התנהגותיים ולא קוגניטיביים.

מאמרן שך ג'אנק סוק לי ונטשה בוון מתבסס על התיאוריה של בורדייה ומתאר את המחקר האמפירי. המחקר בוחן את היעילות של סוגים שונים של מעורבות ומגיע למסקנה כי הצורות הקיימות של מעורבות ההורים משעתקות את אי השוויון החברתי ואינן תורמות לצמצום הפער. המאמר מתייחס להשלכות של מסקנותיו על המדיניות החינוכית.

אלן מאייר והולי קרלדר בוחנות את הדרכים להעמקת מעורבות ההורים בחינוך בלתי פורמאלי. נטען כי מעורבות הורים בחינוך הבית ספרי משפרת לא רק את ההישגים הלימודיים של ילדיהם אלא את איכות החיים של הילדים.

לואי פאליק מתאר את החשיבות של מעורבות ההורים עבור שילוב הילדים בעלי לקויות למידה ומתאר תגובות טיפוסיות מצד ההורים כלפי הילד והגורמים המטפלים. המחבר מתייחס למכשולים הפסיגולוגיים למילואי תפקיד המתווכים על ידי ההורים ומנתח את תופעת ההתנגדות.

וויליאם קווין מדגיש כי ההסתמכות על המשפחה ועל הקהילה זאת דרך אופטימאלית לעזור לילדים בסיכון ולמנוע התנהגויות אנטי-חברתיו ומתאר את התוכניות של מעורבות בני הנוער בסיכון בקהילה. הדגם של מעורבות שמוצע במאמר מתבסס לא על עבודה פרטנית אלא על העבודה עם קבוצת משפחות, כאשר תוכנית של התערבות באמצעות עבודה עם קבוצת המשפחות בנויה כתוכנית לשילוב קהילתי. המאמר מפרט את התנאים ההכרחיים עבור הצלחת התוכניות של העצמת המשפחות ומעורבות בני נוער בקהילה.

דבורה קפלדי דנה בפרקטיקה של ארגון תוכניות לאחר בית הספר, בסיכונים הכרוכים בתוכניות האלה ובתנאים להצלחתן. המאמר מבסס את הנחיצות של מעורבות ההורים בתוכניות עם בני הנוער בסיכון.