| מרסלו וקסלר | |  |
|
| ספרה של מריה דה-קרבליו סוקר את ההתפתחות של היחסים בין בית הספר למשפחה במחצית השנייה של מאה ה-XX ומתאר את המצב הנוכחי כאשר מדינה מעבירה את האחריות על החינוך לידי המשפחה ובד בבד פולשת לתוך האוטונומיה של המרחב הפרטי. המחברת מציעה לצמצם את שיתוף הפעולה בין בית הספר להורים ולהציב גבולות ברורים של אי –התערבות לחינוך ביתי. | |  |
|
| גארי הורנבי מציג את הדגמים העיקריים של הקשרים בין בית הספר לבין ההורים ומתאר את הצדדים החזקים ואת הקשיים הקיימים בהם. הוא מפרט את הדרכים ליישום האופטימאלי של דגם השותפות ומציע גישה שמטרתה לאזן בין תרומת ההורים להיענות לצרכיהם. | |  |
|
| אן פיליפס סוקרת את המדיניות החינוכית בבריטניה ומראה כי תוכניות של מעורבות ההורים מביאות לייצוג מועדף של קבוצות מסוימות. המאמר עושה הקבלה בין המרחב החינוכי למרחב הפוליטי ודן בנושא של מעורבות ההורים לפי הדגמים של התיאוריות של מעורבות האזרחים. המחברת מצביעה על הבעייתיות של העמדה האובייקטיבית כביכול ועל הצורך בהפליה מתקנת אך מדגישה את הקושי בעיצוב מנגנון ההשפעה השוויוני. | |  |
|
| דיאנה ריי סוקרת את המדיניות החינוכית של מעורבות הורים בבריטניה ומצביעה על כך כי בניגוד להצהרות, תוכניות המעורבות הקיימות מעמיקות את הפער. המאמר מתאר מחקר אמפירי שמאשר טענה זו. לטענתה של המחברת, הלוגיקה של השוק החינוכי המודרני מכתיבה את ניגוד האינטרסים המובנה בין האמהות בנות מעמדות שונות; במצב הקיים מעורבות האמהות ממעמד נמוך ופעילותן למען טובת ילדיהם רק גורמות גם להעמקת הפער הסוציו-תרבותי בין ילידיהן לבין ילדים מהשכבות החלשות.
| |  |
|
| תורסטון דומינא משלב סקירה תיאורטית ומחקר אמפירי. מאמרו בוחן את גבולות ההשפעה של מעורבות ההורים ומגיע למסקנה כי מעורבות ההורים גורמת לסוציאליזציה ולפיקוח החברתי; היא אינה תורמת באופן ישיר לשיפור הלמידה, אך גורמת לשיפור התנהגות הילדים. המאמר מתייחס להשלכות של מסקנות המחקר על המדיניות החינוכית בארצות הברית ומציע למקד את תוכניות מעורבות ההורים בנושאים התנהגותיים ולא קוגניטיביים. | |  |
|
| מאמרם של לאיד בואקז וסבן פרסון דן במעורבות ההורים השייכים לקבוצות המיעוט ברמה התיאורטית ומעשית. המחברים מצביעים על המכשולים העיקריים למעורבות היעילה, סוקרים את המצב בשבדיה ומתארים את הצורה האלטרנטיבית של מעורבות הורים מקבוצות מודרות - בתי ספר משלימים שפועלים מחוץ לתחומי הממסד. | |  |
|
| מאמרן שך ג'אנק סוק לי ונטשה בוון מתבסס על התיאוריה של בורדייה ומתאר את המחקר האמפירי. המחקר בוחן את היעילות של סוגים שונים של מעורבות ומגיע למסקנה כי הצורות הקיימות של מעורבות ההורים משעתקות את אי השוויון החברתי ואינן תורמות לצמצום הפער. המאמר מתייחס להשלכות של מסקנותיו על המדיניות החינוכית. | |  |
|
| מרתה סיביל מתארת את המכשולים למעורבות הורים-מהגרים ואת התוצאות השליליות של היעדר מעורבות. המחברת מתייחסת לבעיית השפה כאחת הבעיות העיקריות שמכשילות את מעורבות ההורים ומדגישה את המסרים התרבותיים והפוליטיים שטמונים במדיניות החינוכית של השפה. | |  |
|
| אלן מאייר והולי קרלדר בוחנות את הדרכים להעמקת מעורבות ההורים בחינוך בלתי פורמאלי. נטען כי מעורבות הורים בחינוך הבית ספרי משפרת לא רק את ההישגים הלימודיים של ילדיהם אלא את איכות החיים של הילדים. | |  |
|
| מאמרם של אני מארט, לינדה דוסנבירי ורוג'ר ווסברג מדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה בין ההורים לבין מוסדות החינוך לא רק עבור ההישגים האקדמיים אלא עבור למידה חברתית-רגשית של הילדים. במאמר נדונות דרכים להעצמת הורים ולבניית תקשורת יעילה בין בית הספר לבין המשפחה. מודגש הצורך במערכת אחידה של ציפיות מהילד. | |  |
|
| לואי פאליק מתאר את החשיבות של מעורבות ההורים עבור שילוב הילדים בעלי לקויות למידה ומתאר תגובות טיפוסיות מצד ההורים כלפי הילד והגורמים המטפלים. המחבר מתייחס למכשולים הפסיגולוגיים למילואי תפקיד המתווכים על ידי ההורים ומנתח את תופעת ההתנגדות. | |  |
|
| רני האטר, מקסין וויליפורד וקבין דיקנס מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה עם ההורים במעבר מבית הספר לעולם התעסוקה. המאמר בוחן את הדרכים להעצמת ההורים במקרה של בני נוער בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות ומפרט את עקרונות עבודת המחנכים למול המשפחה. | |  |
|
| וויליאם קווין מדגיש כי ההסתמכות על המשפחה ועל הקהילה זאת דרך אופטימאלית לעזור לילדים בסיכון ולמנוע התנהגויות אנטי-חברתיו ומתאר את התוכניות של מעורבות בני הנוער בסיכון בקהילה. הדגם של מעורבות שמוצע במאמר מתבסס לא על עבודה פרטנית אלא על העבודה עם קבוצת משפחות, כאשר תוכנית של התערבות באמצעות עבודה עם קבוצת המשפחות בנויה כתוכנית לשילוב קהילתי. המאמר מפרט את התנאים ההכרחיים עבור הצלחת התוכניות של העצמת המשפחות ומעורבות בני נוער בקהילה. | |  |
|
| דויד ווילקרסון ופיליף קועלט משווים בין התוכניות ההתערבות הממוקדות במשפחה לתוכניות ההתערבות הממוקדות בבני הנוער. המחקר ההשואתי מראה את המגבלות של התכוניות הממוקדות בבני הנוער בסיכון ומבסס את נחיצותה של העבודה מול ההורים. המאמר דן בעיצוב תוכנית ההתערבות ובדרכים להתגבר על המכשולים להעצמת ההורים. | |  |
|
| דבורה קפלדי דנה בפרקטיקה של ארגון תוכניות לאחר בית הספר, בסיכונים הכרוכים בתוכניות האלה ובתנאים להצלחתן. המאמר מבסס את הנחיצות של מעורבות ההורים בתוכניות עם בני הנוער בסיכון. | |  |
|