גיליון מס' 15 (2011 - II): ממשק חינוכי-טיפולי

מרסלו וקסלר

גאיל גומורה וויליאם ארסיניו מצביעים על החשיבות הקריטית של גורמים חברתיים-רגשיים ושל המצב האמוציונאל עבור ההצלחה הלימודית ומתארים את התוצאות של המחקר האמפירי שמאושש תזה זאת. נטען כי הנטיות הרגשיות הכלליות וגם המצב האמוציונאלי קשורים למידת ההצלחה האקדמית. חוקרים בונים את הדגם המתאר את מערכת הקשרים בין המצב האמוציונאלי של התלמיד לבין רמת הביצוע.

ספרה של קרולין רואף מתבסס על הניסיון הבריטי של בניית ממשק בין-תחומי בעבודה עם הילדים ומתמקד בעיקר בהיבטים של ארגון ויעילות של הקמה והפעלת הממשק. מחברת מנתחת את המאפיינים הארגוניים של ממשק מוצלח ואת המכשולים להפעלתו.

ג'קי לאון משרטט את היסודות של שיתוף הפעולה ובניית הממשק הבין ארגוני של טיפול בילד על בסיס תפישת הארגונים כמערכות פתוחות. נטען כי תיאורית המערכת התפוחות מסבירה את הקושי ביישום המעשי של חזון שיתוף הפעולה, אך גם מצביעה על האפשרויות להתגבר על המכשולים.

סוניה ג'קסון דנה בכשלים של שיתוף הפעולה בין מורים לשירותי רווחה. המאמר מפרט את הגורמים החיוניים להתפתחות הכללית החיובית של הילדים הנמצאים באחריות שירותי הרווחה ואת הגורמים השליליים, כאשר במרכז הניתוח עומד המונח "חוסן". מודגשת חשיבות של הישגים לימודיים עבור פיתוח החוסן והתפתחות של הילדים. מאמר מתייחס גם לשאלת השינויים הנדרשים במדיניות ולאפשרות להפוך את המערכת הטיפולית מהגורם המסכן לגורם המקדם.

פרסטון בריטנר וליזה קריינר-ריקאבי סוקרים את הדגמים של תוכניות החונכות עבור ילדים בסיכון, ובודק את השפעתן על התחומים השונים של התפתחות הילד, תוך כדי הדגשת חשיבות תוכניות החונכות עבור ההצלחה הלימודית. במאמר נדונות דרכים להתייעלות תוכניות החונכות. המחברים מציינים את הצורך בשיתוף פעולה הדוק בין שירותים שונים.