גיליון מס' 11: אוריינות בגיל הרך

מרסלו וקסלר

רבקה ניו דנה בהתפתחות גישות שונות לאוריינות בגיל הרך ובבעיות העיקרוניות של לימודי אוריינות. היא מצביעה על הפער הקיים בין הפרקטיקות התרבותיות והלשוניות שילדים חווים בבית לבין השיח האחיד של כיתה בבתי ספר וגני חובה; לדבריה, במדינות אירופאיות קיימת תחושה של צורך לדחות את לימודי האוריינות הפורמאליים עד לתחילת הלימודים בבית הספר, כאשר בארצות הברית הגישה הנפוצה היא לזהות ולתקן את הפגמים בקריאה עוד לפני שהילדים מגיעים לגיל של החינוך הפורמאלי

בפרק זה מספרו המוקדש למאבק הפוליטי והתרבותי סביב הנטייה לאוניפיקציה של חינוך בגיל הרך בארצות הברית, דן ברוס פולר (בשיתוף מרגרט ברידג'ס וסיטה פאי) במצב לימודי האוריינות בגני ילדים בקהילות דוברי ספרדית. הוא מתאר את המתח העצוםי שנוצר בעקבות הנתק בין הפרטקיקה האחידה של לימוד לבין ההון התרבותי הקיים אצל הילדים ומציין כי מאחורי מתח זה מסתתרות הפרקטיקות המפקחות והמסדרות של המדינה הביורוקרטית ששואפת לרציונאליזציה של מרבית מתחומי חיים שונים. בהסתמך על הגישה הסוציו-תרבותית ועל תפישתו של ויגוטסקי המחבר מראה את התוצאות ההרסניות של המצב הנוכחי, כאשר תחום הלימוד המוקדם נעשה למרחב המאבק בין התרבות הפוליטית של המדינה המודרנית לבין הערכים המוסריים והנורמות המאפיינים את צורות ההורות והקהילה, בעלות אופי לוקאלי ופטריארכאלי. המאמר מצביע על הצעדים החיוניים למען שיפור הפרקטיקות של לימודי האוריינות לילדים דוברי ספרדית.

פנאיוטה קנדאו ואחרים דנים בתהליכי ההבנה אצל ילדים בגיל הרך ובפיתוח מיומנויות ההבנה בקרב ילדים, בני 4-10. הם מצביעים על כך כי ניתן להגיע לפיתוח מיומנויות האוריינות לא רק באמצעות העבודה עם טקסטים כתובים אלא גם בעזרת סיפורים נשמעים וסרטים. נטען כי העמקת מיומנות ההבנה באמצעות חומרים הללו תשפר בבוא העת את מיומנויות הקריאה של הילד

מאורין קנדריק ורוברטה מאק-קאי מצביעיות על קיום של סוגים שונים של אוריינו. אומנם הגישה המקובלת במערכת החינוך מעניקה לשפה את המקום המועדף בין מערכות הרפרזנטציה שונות, הציורים מאפשרים לילדים להביא לידי ביטוי את הצדדים האחרים של חוויותיהם שבקושי משתקפים בפעילויות לשוניות רגילות. במאמר נטען כי על מערכת החינוך לאמץ את הגישה המולטי-מודאלית לאוריינות ולהרחיב את הפרדיגמה הצרה הנוכחית הקשורה לתהליכים של פענוח של טקסט כתוב בלבד. לפי הגישה המולטי-מודאלית , האוריינות היא יכולת שימוש בצורות רפרזנטטיביות שונות עבור הבעת המשמעות והעברת מסרים. כאשר יש לפתח את יכולת של הילד לשלוט בכל מערכות של כינון והבעת המשמעות.

ג'ון בורנט מתאר את התיאוריה ואת הפרקטיקה של לימודי האוריינות בבתי הספר האנתרופוסופיים ומציין כי קיימים מחקרים שמאששים את החשש של שטיינר מההשפעה השלילית הקשה של מפגש מוקדם מדי של הילד עם העולם של הטקסטים הכתובים. הוא טוען כי הגישות הנפוצות של לימודי האוריינות מביאות ליצירת דור ילדים שקוראים היטב מהבחינה הטכנית, אך שונאים לקרוא ומשוללים כל חיבה לספרות.