גיליון מס' 10 (2010 - I): הון חברתי |
| מרסלו וקסלר | |  |
| | אלחנדרו פורטס במאמרו מביא את הבסיס התיאורטי לשימוש במושג ההון הברתי. הוא נותן סקירה היסטורית של השימוש במונח זה על ידי חוקרים שונים, דן במקורות ההון החברתי ומאבחן את המאפיינים העיקריים שלו. פורטס מדגיש כי להון החברתי יש לא רק צדדים חיוביים אלא גם צדדים שליליים וסכנות רבות, כולל הדרה, הגבלת חירות הפרט, פיקוח חברתי כפייתי וכו'. עבודה זו של פורטס נעשתה לאחד המחקרים הקלאסיים בתחום ההון החברתי. | | |
| | רונאלד בארט דן בספרו ביסודות התיאורטיים של המונח ההון החברתי בהסתמך על הגישה הסטרוקטוראלית. הוא מבחין בין צורות סטורקטוראליות שונות של ההון החברתי, מתאר את מאפייניהן ומנתח את הרשתות השונות של ההון החברתי: הרשתות הפתוחות והרשתות הסגורות. לשם ניתוח המאפיינים הסטרוקטוראליים של רשתות חברתיות שונות, הוא משתמש במונחים כמו סגירות, הד, קשיחות ואחרים. ספרו של בארט מהוווה בסיס להבנה מעמיקה של המונח התיאורטי "ההון החברתי" והאפליקציות המעשיות שיש לו בתחומים שונים. | | |
| | מרק סמית מביא הגדרות שונות של מושג ההון החברתי ודן באפליקציות אפשרויות של מונח זה. | | |
| | פרק זה בספרו של דויד הלפרן "ההון החברתי" מוקדש לחשיבות ההון החברתי עבור החינוך. דויד הלפרן מנתח את תיפקוד ההון החברתי של הילד ברמות שונות: ברמת המשפחה, ברמת בית הספר והקהילה, וברמה הלאומית. הוא מדגיש את החשיבות של ניתוח ההון החברתי עבור ההבנה של תפקיד מערכת החינוך בשעתוק אי שוויון חברתי ומצביע על הדרכים השונות של השפעת ההון החברתי בצורותיו המגוונות על ההישגים הלימודיים של הילד ועל חינוכו.
| | |
| | פמלה מאן מתארת את התפקיד של היעדר ההון החברתי בשעתוק אי-שוויון חברתי ובתופעה של הדרה ומנתחת את ההשפעה החיובית והשלילית שעשוייה להיות להון החברתי על השתלבותו של הילד במערכת החינוך. יחד עם זאת, המחברת מבקשת להדגיש כי הנטייה הנוכחית לראות בבית הספר את מרכז המאבק בהדרה חברתית באמצעות בניית הון חברתי הינה מסוכנת, משום שעשויה להשכיח מאיתנו כי אפשרויות בית הספר הן מוגבלות ותלויות במידה ניכרת, במצב החברתי הכולל ובמכלול צעדים היזומים של הממשלה שמכוונים למאבק בעוני ובהדרה. | | |
| | גלן ישראל וליונל ביולי טוענים כי להון החברתי יש תפקיד מפתח במניעת נשירת הילדים מבתי ספר. במחקרם נבדקו צורות שונות של ההון חברתי בהתייחס לסיכונים של התלמידים לנשור מהמערכת החינוכית. המחברים מגיעים למסקנה כי פיתוח צורות שונות של ההון החברתי תוך כדי יצירת הרשתות בין המקורות העיקריים של ההון החברתי, כגון משפחה בית הספר קהילה, וקידום שיתוף הפעולה בין הגורמים אלו, עשויים להוות תרומה משמעותית במניעת הנשירה בקרב ילדי בית הספר התיכון ולהגביר את הישגיהם הלימודיים. | | |
| | ג'ון לאוגלו מציב את השאלה למה קבוצות מסוימות של ילדים מצליחות בלימודיהם טוב יותר, מאשר ניתן היה לצפות בהתחשב במעמדם החברתי ובהיעדר הכרתה קודמת עם התרבות השולטת בבית הספר. הוא חוקר את ילדי המהגרים באוסלו ומגיע למסקנה אודות חשיבות גדולה של ההון החברתי בהצלחתם הלימודית. מסקנה אמפירית זו מתשלבת עם התוצאות של מחקרים אחרים ומאפשרת לתקן את התיאוריה המקובלת של שעתוק אי-השוויון החברתי שאינה מסבירה את המוביליות החברתית ואת ההישגים החינוכיים המפתיעים בקרב קבוצות מהגרים שונות. לדעתו של המחבר, הון חברתי, זהו מושג תיאורטי שעשוי לספק הסבר לקיום תופעות של המוביליות החברתית למרות הכוחות החזקים הפועלים לשמירת סטאטוס קוו. | | |
| | קרל בנקסטון דן בקשר בין ההון החברתי לבין ההצלחה בלימודים על סמך הדוגמא של ילדי קהילת יוצאי וייטנאם בארצות הברית. הוא מגיע למסקנה כי יש להתייחס להון החברתי במכלול אחד עם מונחים אחרים, כגון ערכים ונורמות תרבותיות ומדגיש את ההשפעה השלילית שעלולה להיות להון החברתי על חיי הילד. | | |
| | רלף פבר מבליט את חשיבות הזהות כמרכיב המרכזי בתוך ההון החברתי. גישה זו מאפשרת לו לנתח את החשיבות של ההון החברתי עבור הכניסה המוצלחת של בני הנוער לעולם העבודה. הוא משווה בין דגמים של חינוך בני הנוער לתעסוקה בארצות שונות. | | |
| | סואלן פרסט דנה בקשר בין החינוך לתעסוקה לבין ההון החברתי של הילד. מקובל לחשוב כי הון חברתי תורם ליכולת הילד להשתלב בעולם העבודה, אך בנוסף לכך, טוענת המחברת, תוצאת הלוואי הבלתי צפויה של החינוך לתעסוקה היא פיתוח ההון החברתי של התלמידים. מחברת מנתחת את ההשפעה הזאת תוך כדי הבחנה בין שני סוגים של ההון החברתי: מקשר ומגשר. | | |
| | מערכת "פדגוגיה ומתודולגיה" מודה למר אורי אליס על תרומתו הנדיבה - תקציר של מאמרה החשוב של ג'ין אניון.
אניון בוחנת את המדיניות החינוכית בארה"ב בשבעים וחמש השנים האחרונו בהקשר הרחב של המדיניות הממשלתית בנושאי העוני, הרווחה והתעסוקה. היא מגיעה למסקנה כי מדיניות אשר מטפלת באפקטים המאקרו-כלכליים צריכה "להיחשב" כמדיניות חינוכית המאפשרת שיוויון ואיכות בחינוך. כמו כן, ללא תמיכה של מידניות כללית בנושאי העוני והרווחה, מדיניות חינוכית, טובה ונכונה ככל שתהיה, לא תפתור את בעיית החינוך בקרב אוכלוסיות מוחלשות. | | |
|
|
