| מרסלו וקסלר | |  |
|
| ניטשה, אולי, הייה הוגה הדעות המשפיע ביותר על ההתפחות של הפילוסופיה במאה ה-XX. פוסטמודרניזם לא היה אפשרי ללא קולו הביקורתי של ניטשה שהטיל ספק בנחיצות ובעצם הקיום של מסגרות אפיסטמולוגיות, אונטולוגיות חברתיות שנתשפו לפניו כמובנות מאליהן. ולרי אלן ואריסז אקסיוטיב דנים בביקורת של ניטשה כלפי פרויקט החינוך ההשכלתי ובפרט כלפי מוסד האוניברסיטה. המאמר מדגיש גם את חשיבות הטרגדיה בהשקפתו של ניטשה - כאן נעוץ אחד השינויים הבולטים בין דעותיו לדעות ממשיכיו: את מקום הקתרסיס הטרגי יתפוש בפילוסופיה הפוסט-מודרנית העונג של המשחק. | | |
|
| היידגר אינו נמנה עם התנועה הפוסט-מודרנית, אך ניתן לראות את הקווים המקשרים בין דעותיו הביקורתיות בנושא החינוך לבין השקפתו של ניטשה מחד ודעתיו של הוגי הדעות הפוסטומודרניים מאירך. יאין טומפסון מסביר מהו דגם החינוך האונטולוגי האפלטוני של הידגר בניגוד לדגם החינוך האינסטרומנטאלי השולט במוסדות החינוך. | | |
|
| קליב בק מציג בפני הקוראים את התזות העיקריות של ההשקפה הפוסט-מודרנית במישורים האונטולוגי, האפיסטמולוגי והחברתי. המאמר מתייחס להשלכות של הקונצפציות הללו על הפדגוגיה של זמננו. | | |
|
| הרמנאוטיקה של גדמר נמצאת בבסיס של מדע פרשנות הטקסט של זמננו. דויד בלק מסביר מה הוא המעגל ההרמנאוטי ודן בסוגיית האחר בפילוסופיה של גדמר.לאפיסטמולוגיה והרמנאוטיקה של גדמר יש השלוכת מרחיקות לכת בתחום החינוך. | | |
|
| דויד קופר מפרט את עיקרונות הגישות של ההרמנאוטיקה והקונסטרוקטיביזם שהשפיעו רבות על ייצוב תורת החינוך הפוסט-מודרנית. המחבר מתאר את הקויים העיקריים של האתוס הפוסט-מודרני של ההתמקדות בילד ואת השוני בינו לבין תפישות חינוכיות מסורתיות. הוא מדגיש כי פירוושים רדיקאליים לתפישת החינוך הפוסט-מודרנית לא תמיד משקפים נכונה את העמדה של אותם הוגי דעות שגרמו להיווצרות התיאוריות הללו. | | |
|
| מיכאלינוס זמבילאס דן בתפישת החינוך על ידי ליוטאר תוך דגש מיוחד על יישום התורה האפיסטמולוגית הפוסט-מודרנית בתחום החינוך למדעים. במאמר נדונה שאלת הזהות בין הידע לבין הכוח ומוצגת אפשרות להתנגדות לשיח הדומינאנטי שמועלה בפדגוגיה הפוסט-מודרני. | | |
|
| רובין אושר וריצ'רד אדדורדס דנים במקום של קריטריון היעילות במסגרת החינוך המודרני ובאלטרנטיבה לתפישה פרגמאטית זו שמציע ליוטאר: התפתחות נראטיבים לוקאליים במקום מטה-נראטיב מרכזי, התמקדות בשאלות ולא בידע וודאי, ריבוי משחקים לשוניים. | | |
|
| דויד קאר דן בהבדלים המהותיים בין האתיקה המודרנית המבוססת על הרעיונות האתיים של קאנט לבין האתיקה הפוסט-מודרנית המתאפיינת בדגש על השוני התרבותי ועל "אופקי משמעות" שונים שעומדים מאחורי הרעיונות המוסריים בכל תרבות ותרבות. גישה פוסט-מודרנית מטילה ספק בקיום ערכים מוסרים אובייקטיביים. הכיוון המוצע לכינון מחודש של החינוך לערכים מבוסס על הניסיון לשלב בין הגישות הפוסט-מודרניות לגישות המודרניות מתוך נקודת המוצא הגורסת כי לפעילויותינו יש השפעות משמעותיות עבור רווחת האחרים. | | |
|
| אלסטר מאק-ינטאיר מציג את הביקורת הפוסט-מודרנית כנגד הגישה המסורתית לאתיקה ולחינוך לערכים. הוא טוען כי בחינוך לערכים ניטראליות היא מזויפת ויש לאפשר קיום שיחים פדגוגיים שונים, מתחרים ביניהם, שמשקפים את הגישות הפרטיקולאריות המאפיינות קבוצות ותרבויות כאלה או אחרות. | | |
|
| הנרי ג'ירו מתאר את המאפיינים העיקריים של השיח הפוסט-מודרני לעומת השיח המודרני ומציג את תורתו הפדגוגית - "פדגוגיה של גבול". פדגוגיה של גבול, לדעתו, מהווה אלטרנטיבה לשעתוק היחסים החברתיים הקיימים על ידי מערכת החינוך ומאפשרת לתלמידים לשכתב מחדש את השוני על ידי חציית גבולות תרבותיים. פדגוגיה של גבול משנה את הקוריקולום ומתמקדת לא בנראטיבים של הדיסציפלינות אלא בנראטיבים של התלמידים והצטלבויות של קולות, שפות וחוויות. | | |
|
| פטריק סלאטרי מתאר את עיקרי הביקורת הפוסט-מודרנית כלפי הקוריקולום המסורתי. הקוריקולום הפוסט מודרני אמור לעודד פרשנות, להדגיש את הרפלקציה, את הביקורת ואת חשיבות הקונטקסט, להביא בפני תלמידים מגוון נראטיבים רחב במקום מטא-נראטיב אחיד. הגישה הפוסט-מודרנית שמה דגש על הפרט ועל הסיפור האישי. מחבר מנתח את חשיבות הפילוסופיה של ג'יל דלז עבור עיצוב הקוריקולום. | | |
|
| ג'ון מורגאן מציג את הגישות השונות ללימודי הגיאוגרפיה בבתי ספר תוך כדי התמקדות בזרם הגיאוגרפיה הרדיקאלית. עליית קרנה של הפוסט-מודרניזם בחינוך מערערת את הבסיס של התפישה הרדיקאלית של לימודי גיאוגרפיה, כמו את הנחת היסוד של הוראת המדעים בכלל. יחד עם זאת, המחבר סבור כי ניתן לראות באתגר שמציבה ההגות הפוסט-מודרנית לא מכשול,אלא הזדמנות מבורכת להעמקה והרחבה של הפרויקט הביקורתי הרדיקאלי – העברה מגיאוגרפיה ביקורתית אחידה לגיאוגרפיות ביקורתיות רבות ומגוונות. המחבר דן גם בשינוי טיב היחס מורה-תלמיד לאור הפרספקטיבה הפוסט-מודרנית. | | |
|
