בניית יכולתה של קהילה עירונית תוך שיתוף פעולה עם הנהלות המלכ"רים

על סמך

Lynn Skotnitsky (Univ. of Toronto), Evelyn Ferguson (Univ. of Manitoba), “Building Community Capacity with Non-Profit Boards in the Inner City”, Canadian Journal of Urban Research, 2005, vol. 14, No. 1< pp. 32-53.

בניית יכולת קהילתית היא צעד חיוני לשיפור נורמות של אחריות וניהול. בעיות רבות בניהול קשורות לאופי הפעילות של ועדים בהנהלות של עמותות מתנדבים. הזמן של חברי הוועד מועט והם, לעתים, אינם מודעים לסמכויותיהם ואין להם גישה לכלים הנכונים למען שיפור היעילות של פעילותם. עם זאת, יש לזכור, כי גם התיאוריה של הארגון הקהילתי וגם הניסיון המעשי גורסים, כי מלכ"רים הם כלי חשוב ביותר עבור פיתוח קהילתי, במיוחד באזורי מצוקה. המחקר המתואר מוסיף נדבך לתחום הכשרת הנהלות המלכ"רים והעמותות הציבוריות.

המחקר בנוי על סדנה של בניית יכולת עבור שלוש קבוצות, כל אחת בת שישה עד תשעה משתתפים. הקבוצה כללה מנחה קבוצתי, אקדמאית מחוץ לקהילה; שתי עוזרות מחקר, תושבות הקהילה, עם ניסיון עשיר בארגונים התנדבותיים; חברי הנהלות של ארגונים קהילתיים (רובם נשים). צוותי המחקר ביררו את צדדים החזקים של חברות הנהלת המלכ"רים ואת האתגרים העומדים בפניהן.

יש לציין, כי חברות הוועד המנהל של עמותות או של מלכ"רים הן בעלות ניסיון עשיר בבניית יכולת קהילתית והן בעלות תודעה גבוהה של שירות קהילתי. במהלך המחקר התבררו האתגרים המשותפים שעמדו בפני המשתתפות בפגישה בפעילותיהן הקהילתיות.

- התחלה העבודה, אי-הכנה מוקדמת לאחריות, אי הגדרה מדויקת של סמכויות;

- אי יכולת לנהל עימותים במהלך העבודה, תגובה כואבת לעימותים מהסוג הזה;

- יחסים לא פשוטים בין חברי הוועד המנהל לבין המנכ"ל;

- בניית יכולת המתנדבים;

- גיוס משאבים.

במיוחד יש להדגיש את האתגרים הבאים כמאפיינים את המעמד הסוציאלי של הנחקרות – נשים בעלות הכנסה נמוכה:

- השפעת הסביבה;

- בעיות ייחודיות המקשות על ההשתתפות בפעילות התנדבותית, כגון חוסר תחבורה וחוסר פתרונות לטיפול בילדים.

- קושי במציאת האיזון הנכון בין התפקידים השונים בחייהן של המשתתפות.

מטרת עיצוב תכנית ההכשרה עבור חברות ההנהלה הייתה בניית היכולות האישיות שלהן וגם בניית יכולות קהילתיות של הסביבה שבה פועלים הארגונים האלו. הדבר נעשה באמצעות מודל ניסויי של לימוד ועל פי גישת "מחקר כהעצמה". גישה זאת מצאה ערך לשוני תרבותי ומיני הקשור לסגנון הניהול וניסתה להיבנות על ידי הרשתות החברתיות הקיימות.

המחקרים האחרונים בנושא הלימוד הקהילתי תמימי דעות בנושאים הבאים:

- קיים הבדל מהותי בין מידע לבין ידע; המידע נהפך לידע על ידי שיוך המשמעות;

- אינטרסים, צרכים, מניעים ודאגות של הלומד חשובים בתהליך הלימוד לא פחות מהחומר הנלמד;

- על הלימוד להתקיים במסגרת אינטראקציות בין-אישיות ופעילות אקטיבית מול האתגרים הניצבים.

העקרונות הנ"ל השפיעו על העיצוב של הפרויקט הנוכחי. כמו כן, נלקחו בחשבון מרכיבים של "למידה אודות למידה", למידה עצמית ולמידה קבוצתית. הדגש הושם על למידה אינטראקטיבית ונעשה ניסיון ליצור מודל של יחסים הדרושים למען ניהול מוצלח. במהלך הלימוד נלקחו בחשבון העקרונות של חינוך פמיניסטי ואנטי-גזעני. אך אולי הדבר החשוב ביותר עבור המשתתפות היה יצירת אווירה חיובית, מרחב לאינטראקציה בין-אישית שמאפשרת להעמיק את יכולת הפעולה בתור חברת הוועד המנהל.

ניתן לסכם ולומר, כי האסטרטגיה של חינוך מבוגרים, כפי שהחוקרים מתארים, הייתה מוצלחת. המחקר הוכיח את קיום הפוטנציאל האדיר הטמון במלכ"רים למען בניית יכולת קהילתית. ההמלצות באשר למדיניות של בניית היכולת הקהילתית כוללות:

1. עבור חברי הוועד המנהל באופן אישי:

- לפתח רשתות, מעגלי לימוד, קבוצות תמיכה;

- לדעת להוציא לפועל את הצדדים החזקים של אישיותך;

- לעודד גיוון ושוני בין חברי ההנהלה;

- להשקיע בפיתוח עצמי ולהתרגל לחשוב לטווח ארוך.

2. עבור הוועד המנהל כגוף:

- ליצור סעיף תקציבי עבור הוצאות הוועד על ידי כך ניתן לעבור על המכשולים הכלכליים להשתתפות המתנדבים;

- לעודד מתנדבים להשתתף בסדנאות לימוד;

- להשתמש ביועצים בסוגיות החשובות של הניהול.

3. עבור מעצבי המדיניות:

- להביא יועצים שיעבדו עם הוועד המנהל;

- לפתח אמצעי למידה אינטראקטיביים;

- לפתח את הלמידה לפתרון קונפליקטים;

- לפתח תכניות לימוד עבור חברי הוועד המנהל ולדאוג להתאמתן לשוני תרבותי, מעמדי ומיני.