פיתוח מנהיגות הקהילה

פיליף קירק ואנה-מריה שטה

על סמך:

Philip Kirk and Anna Marie Shutte, “Community Leadership development”, Community Development Journal, Vol. 39, No. 3, Oxford University Press, 2004, pp. 234 – 251.

מטרת המאמר הנוכחי להציע המודל לפיתוח מנהיגות קהילתית ולהדגים את יעילותה על דוגמת דרום אפריקה.

מנהיגות סוציו-תרבותית

על מנת לפתח את מנהיגות הקהילתית יש להבין גם את הפרקטיקה של המנהיגות וגם את הרקע בספציפי. עבורנו מנהיגות היא תופעה קבוצתית בנוייה על מערכת יחסית. תופעה זו גם בעלת אופי תרבותי, זאת אומרת היא צומחת מן הרקע שלה. גישה זו מתנגדת לאסכולה של המנהיגות הכאריזמתית אשר מציע להשקיעה באישים בודדים בעלי תכונות מסוימות וכאלה אשר כבר מצאו את מקומם בהיררכיה השלטון.

כאשר הארגונים המערביים מתחילים להתפתח לכוון פעולות צוות ופעילות אינטראקטיבית בין גופים שונים ומתרחקים מן מסגרות היררכיות קשוחות, ניתן להצביע גם על תהליך אימוץ מודלים של המנהיגות אשר מבוססים על הצוות.

הפרדוקס בתיאוריה המודרנית של המנהיגות טמון בכך שמצד אחד בדרך כלל קיים ראש לכל אירגון (מנכ"ל) ומצד שני כולם מכירים בעיקרון של ביזור סמכויות. האם ניתן לשלב ביחד את שתי הגישות הללו? הטענה שלנו היא שכן, אבל אך ורק כאשר המנהיגות נתפסת בתור תיאור התפקיד ולא תכונה אישית. מנהיגות עבורנו היא פעילות בנויה על יחסים בין בעלי התפקידים שונים במערכת. הגישה שלנו למנהיגות מדברת על היחסים "בין-תפקידיים" ולא על יחסים בין-אישיים.

חקר המנהיגות: הדרך מן האיש לתהליך

במדעי החברה קיימות גישות שונות למושג המנהיגות. המחקר האחרון נוטה להתייחס למנהיגות בתור תהליך ולמנהיגים לא כאישים אלה כחברי קהילה מעשית. קהילה מעשית (a community of practice) – היא אנשים מאוחדים מאחורי עניין משותף שיש להם היסטוריה ת ערכים, אמונות, מרכיבי שפה מסוימים משותפים.

אחד מם הגורמים אשר השפיעו להיווצרות של גישה זו טמון בהעלאת רמה של הפעילות בין-גופים שונים. שיתוף פעולה הולך וגובר בין מחלקות/סוכנויות/ארגונים שונים מביא לפריצת כללי העבודה המוגדרים על ידי היררכיה ארגונית קשוחה. מציאות חדשה זאת הביאה להפנמת הצורך בפיתוח צורות חדשות של מנהיגות. חיוני היה להשלים את התפיסה המסורתית של מנהיג בגוף ההיררכי אשר מבקר את פעילות כל הארגון בהכרת של החיוניות בביזור המנהיגות בין חברי הארגון.

מה המשמעות של המנהיגות המבוזרת? תפישת המנהיגות בתוך הקהילות המעשיות מכירה בקיום של אג'נדות פוליטיות שונות, באי-שוויון בביזור הכוח. מדובר בשיתוף פעולה מתוך ריבוי. סור המנהיגות המבוזרת אשר מוצע על ידינו נוצר על ידי התהליך של דיאלוג, חיבור, האצלת סמכויות.

פיתוח מנהיגות קהילתית מאפשרת לבנות מנהיגות בקהילות של שוני אשר מחפשות אינטגרציה יעילה. מנהיגות זאת תהיה קשורה ברקע תרבותי מסוים, העקרונות הבסיסיות שלה הנן – איחוד ושוני.

בניית היכולת

גישתנו למנהיגות קהילתית מתחילה מבניית היכולת. בניית היכולת זה תהליך מתמשך של סיוע לאנשים, ארגונים וחברות להתייעל ולהסתגל לשינויים מסביב.

להגדרה בסיסית זו יש להוסיף שלוש הערות.

1. אם בניית היכולת היא תהליך, במרכזה אמור להיות לימוד.
2. צריך לברר את טיב מושג הסיוע, משום שהוא מסמן יחסים מסוימים בין המשתתפים. עבורנו משמעות של מושג שותפות בתלות הדדית של אנשים שונים בעלי תפקידים שונים מאוחדים על ידי מטרה מוסכמת. אם אין הכרה מפורשת באופן התפקיד, המטרה והיחסים במקום האצלת סמכויות נוצרת תלות "חד-סטרית" אשר יכולה להכשיל את כל הניסיונות של בניית יכולת.
3. למרות שבנית היכולת תהליך מתמשך, מעורבות נקודתית נכונה יכולה להחיש את כל התהליך.

מסגרת לפיתוח מנהיגות קהילתית

שלושה מרכיבים של פיתוח מנהיגות קהילתית הם:

1. הנהגת שינויים תוך כדי דיאלוג
2. מנהיגות מחברת (connective leadership);
3. הצלת סמכויות קבוצתית.

נעמוד על כל אחד מן המרכיבים הנ"ל בנפרד.

הנהגת שינויים תוך כדי דיאלוג

תרומת הדיאלוג אשר מוגדר כצורת חשיבה קבוצתית מסתכמת בסיוע ביצירת אקלים ארגוני חיובי אשר מוביל לשיתוף פעולה פורה, גמישות ויכלת להתקיים. דיאלוג עוזר לתהליך למידה ארגוני משום שמכוון לא לצמצום השוני אלא לשימוש חיובי בו, לשינוי מוסכמות ולמציאת דרכי חשיבה חדשות. פרקטיקה של הדיאלוג עשויה להביא להסכמה, אפילו אם צד פועל מתך מניע משלו. כך קרה, למשל, בתהליך המדיני בדרום-אפריקה בתחילת שנו ה-90. בגישה של הקונסטרוקטיביזם החברתי ארגונים נתפסים בתור מערכות דיאלוגיות. ישיבה או פעולה ארגונית הנה פרי של שיחות אנשיה. השיחות הללו כוללת ביחד קולות העבר וההווה. הן קובעות את צורת החשיבה והתנהגות שעליהן מושתתת התרבות הארגונית. דיאלוג מעניק צורה לפעולה ארגונית, לכן כל כך חשוב במהלך הניהול לדעת להשתמש בדיאלוג עבור השינוי.

מנהיגות מחברת

מנהיגות מחברת פירושה

- סיוע לאנשים להתחבר למטרותיהם;

- סיוע לחברי הקבוצה לראות את הפוטנציאל בהתחברות למטרה המשותפת;

- סיוע לבניית מרחב יצירה עם התנאים לפריחת מנהיגות יצירתית; פיתוח שתוף פעולה ותמיכה בשוני ורב-גוניות.

אם כן, מנהיגות מחברת מאפשרת לאנשים למצוא דרכים יצירתיות כדי לקשור בין יעדים האישיים לתפקיד ארגוני; כמו כן היא מאפשרת לחברי הארגון למצוא את הקשר בין תפקידים שונים של כל אחד.

כאן יש לזכור את 2 המודלים המוכרים - מודל המתווך ומודל הקהילה. המודל הראשון בנוי סביב מושגים של חרות, אוטונומיה וביטחון עצמי, כאשר עקרונות ההפעלה בו – הפרדה וביקורת. המודל השני מתרכז בפיתוח רשתות יצירתיות של אנשים בתוך שיתוף פעולה ולימוד קהילתי אשר נוצר על ידי היחסים. שני מודלים מתמזגים בתפישת המנהיגות המחברת.

החיבור בין הרצונות האישיים לבין מטרות הארגון נעשה על ידי ניתוח תפקידים ארגוניים. תהליך זה דורש מחבר הארגון לזהות את מטרת המערכת ולבחור בפעולה ובהתנהגות אישית אשר במסגרת התפקיד שלו תהינה אופטימליים להשגה מטרה זו.

יש לציין כי מנהיגות מחברת מבוססת לא על יחסים בין האישים אלא על יחסים בין התפקידים. זה תהליך שבאמצעותו חברי המערכת מבצעים את תפקידיהם ומתקיים ביזור הסמכויות. בעלי תפקידים רחבים בארגון מצעים את מנהיגותם ע"י יצירת תנאים לתהליך זה של פיתוח מנהיגות קהילתית. על במנהיגים לחלוק את המנהיגות שלהם אם המונהגים.

האצלת סמכויות קבוצתית

האצלת סמכויות עוזרת לאנשים למצוא את מיקומם . את תפקידם את זהותם ואת קולם בתוך המערכת. מקור האצלת סמכויות קבוצתית בקשר הדדי אשר קיים בכל חלקי המערכת בין האנשים אשר מודעים לתפקידיהם.

האצלת סמכויות מתאפשרת בסכות נטילת תפקיד ארגוני על ידי חברי הארגון. נטילת התפקיד מעניקה סמכות וקול. לכן הבסיס להאצלת סמכויות אינדיבידואלית לא במעמד החברתי או מיקום ההיררכי אלא תפקיד ארגוני. ככל שיותר אנשים מבצעים מנהיגות ע"י נטילת תפקידיהם בהתייחס אחד אל השני, כך מתעצם תהליך ביזור המנהיגות בין חברי המערכת.

מודלים חדשים של המנהיגות אשר מוצעות על ידינו מקדמים שיתוף בים אנשים וקבוצות אשר חייבים לעבוד ביחד למען בניית הארגון או הקהילה תוך הסתמכות על הערכים הבסיסיים של האצלת סמכויות, איחוד, שיתוף פעולה

רעיון המחקר

עקרונות

העבודה תורמת באופן ישיר לפיתוח של כל משתתפי התוכנית. המטרה היא לעבוד ביחד למען היעד המשותף של בניית היכולת אשר תביא לשיפור פני הקהילה. עבודתנו בנויה על העקרונות הבאים:

- קשר עם עקרונות בניית היכולת כשהאחרונה מובנת כ-

o שקיפות באשר למטרה השותפות;

o שקיפות באשר לתפקידים שונים של משתתפים;

o מחויבות של כל משתתף המכוונת להפחת תלות והגברת האצלת סמכויות.

- חקר ומעשה שיתופים. מדובר ביחד בין תיאוריה לפרקטיקה ובין תוכן לפעולה. אנחנו מסתייגים מן הגישה הפוזיטיביסטית לחוקר ונחקר בתור סובייקט ואובייקט. כל משתתפי המחקר מסוגלים להכיר את המציאות בהתייחס למודל הקהילה המוצעת על ידינו וליצור דרכים משלהם להגשמתו.

- מסגרת תיאורטית. היא הוצגה למעלה בפרק מודל לפיתוח מנהיגות קהילתי.

הקשר הפיתוח

המחקר נעשה עם הארגון החדש RDF (Resource and Development Foundation) בדרום אפריקה אשר מיועד לספק שירותי הכשרה ובניית יכולת עבור אנשים כפרים, נשים, נוער במצוקה.

ביצוע המחקר

במהלך המחקר חברי ההנהלה של RDF התייחסו לרמת ההגשמה בעבודה שלהם של המרכיבים של המנהיגות המתוארים לעיל (דיאלוג – מנהיגות מחברת – האצלת סמכויות קבוצתית). כל אחד הציג את עמדתו, לאחר מכן היה שלב של דיון כללי הנעשה במסגרת הדיאלוג.

לבסוף נציין את עקרונות המסגרת הדיאלוגית שבאמצעותה נעשה מחקרנו:

- כל האנשים הקשורים לנושא צריכים לקבל זכות להתבטא;

- המשתתפים חייבים לעזור אחד לשני להיות פעילים;

- לכל משתתפי הדיאלוג מעמד שווה;

- נקודת פתיחת הדיון – ניסיון עבודה;

- דיון צריך להיות מובן לכל אחד ממשתתפיו;

- פתיחות לטענות משתתפים אחרים

- הכללה רמה מסוימת של אי-הסכמה

-